לחפש אותך בין שורות שכתבת, בין מילים שחיברת
לחפש אותך בין ההתחלה לסופו של שירך,
לחפש את עקבותייך.

לראות מה השתנה בין בית לבית,
בין פסקה לפסקה.
ואיך ניקדת
ומה כל זה אומר?

על מי כתבת?
האם זה על עצמך?
ואולי זה עליי?

לחפש אותך בין המגירות,
להתחיל מכלום ועולמות עזובים לגלות.
לקרוא מה חשבת, לקרוא מה אז ידעת,
לקרוא את כאבך
את דמדומי לבך,
לחדור לפרטיות, בלי שתדעי...
   לגלות את סודותייך.

לבכות על יצירותייך מאחורי מסך
האם תדעי שהורדת לי דמעה?
שעצרת לשנייה את הנשימה,
שחנקת מחשבה.
כי כשאראה אותך, לא אראה לך שמשהו בי השתנה.

ממי את גנבת מילים, ממי העתקת שירים?
ממי קיבלת את ההשראה?

לא אגלה לך כי באותה עת, השאלתי ממך אותה
וכעת אין ברצוני להחזירה,
כי נוח וטוב לי איתה.

אך, אכזבה חוויתי כשהתגלה
שקסם כתיבתך לא נלקח עימה,
   וכתיבתי שלי- נשארה ריקה...

נצח שבשירי צועק לעזרתך!
גלי לו מי את ותני מהשראתך.
הצילי את שורותיי האפורות,
הכניסי חוכמה אל מילים אבודות.
הושיטי לו יד,
והעניקי לי מנגינה.
 עשי זאת למען שירתי הריקה.

עוד שיר ועוד שיר אקרא
אבין איך שארצה,
אסיק מסקנות משלי,
אמציא אותך,
ומחדש את הכל אגלה.

כתבי עליי
ובכך תצילי את עליי הנבולים
את אור הכוכבים,
ואת יופיו של הסתיו.
בכך תמלאי את הכלום שבי בשורות של משמעות.

כתבתי עליי למען שירתי הריקה,

כי כשתמצאי אותי
אמצא כך אני את עצמי.