זהו הסיפור על הפסטה שרצתה להיות ביסלי ועל ההרפתקאות הרבות
שהיא עברה בחיפושה אחרי הטיגון הנכסף והאריזה מאלומניום.
פסטה הייתה פסטה מהסוג שמסתובב סביב עצמו. היא ישבה לה בתוך
שקית נילון שקופה ליד הרבה חברות מסוגה. יום אחד היא שמה לב
שבצד השני של המעבר יש שקית מיוחדת, לא שקופה, מקושטת, ממתכת!
שלושה אנשים עברו והסתכלו על השקית המתכתית, מאלומיניום, ובכלל
לא הסתכלו על השקית השקופה והמסכנה. שלושת האנשים האלו היו
עירקית בעלת שיער סגול, ארגנטינאי בעל שיער מגודל וילד קטן בעל
שיער נורמלי לחלוטין. הילד הקטן אמר משהו על ביסלי בקשר לשקית,
הפסטה לא הבינה את השפה שהילד דיבר אבל היא הצליחה לקלוט מספר
מילים. העירקית אמרה לארגנטינאי: "לך אסור לאכול כי אתה בכלל
טבעוני", ענה לה הארגנטינאי: "זה לא שאני לא יכול אני פשוט לא
רוצה, בכל אופן לא כרגע!", השיחה הזאת התרחשה לה תוך כדי שכותב
שורות אלה אמר לילד הקטן "גם אתה לא משהו!"
הפסטה הבינה - בשקית המפוארת נמצא ביסלי, השמש של כל הפסטות
בעולם, והסופר מרקט - זה העטלפים שמונעים ממנה להגיע לשמש.
הפסטה ידעה מה היא צריכה לעשות, היא צריכה להתעלם מכל הבלגן
שהולך בסופר מרקט, ויש הרבה בלאגן בסופר מרקט: סוסים מטיילים
בין המעבר עם הירקות לאישה הזאת שמחלקת בורקסים, ילדים קטנים
יוצרים תוהו ובוהו במעבר של מוצרי הנקיון, אוסטרית קטנה עושה
פרצוף של מטחנת בשר אחרי שהיא נגחה בכסא, הזוועה, הזוועה!
הפסטה הקטנה אשר נראית חסרת אונים אך בעלת אומץ נפשי גדול
וראוי להערצה שלפה פלאייר קטן שגם נפתח לסכין, מברג, פותחן
בקבוקים ונעל בית וחתכה חריץ קטן בשקית בה היא הייתה כלואה,
המלחמה הייתה קשה אך בסופו של דבר נפרץ החור והפסטה עברה דרכו
אל החופש והעולם הגדול בו ניתן למצוא דברים חדשים ומעניינים
כמו מרכך שיער או גמל קטן עם דבשת בצבע ירוק. הפסטה הייתה
בעולם הגדול של הסופר מרקט ורצה לעבר האישה הזאת שמחלקת
בורקסים. איש קטן אמר לי
שכל המשפט האחרון שכתבתי לא היה מקורי וכבר השתמשתי בו בסיפור
הזה.
הוא גם אומר לי שאת המשפט האחרון בכלל העתקתי מהארגנטינאי
השעיר.
"אז מה?" אני שואל אותו, הוא העתיק ממני את המילה "מתכעס"!!!
רגשות האימה ממלאים את הפסטה הקטנה כשהיא מתקרבת אל המחבת
שעליו מתטגנים הבורקסים. אני כמעט בטוח שזה לא מילה אבל זה לא
סותר חוקי דקדוק עבריים אז כנראה שזה כן. היא מריצה חישובים
מהירים בראשה.
יש פה מספיק קמח וחומרים משמרים מהבורקס בקופסה, וצבע יש
מהשיער של אותה האישה המטגנת בורקסים. הפסטה לוקחת תנופה
וקופצת למחבת.
החום מעיק אבל אין מה לעשות, פירורי הלחם נדבקים אליה והיא
מרגישה את עצמה הופכת לאט לאט לביסלי...

זהו הסיפור על הביסלי שרצה להיות פסטה ועל ההרפתקאות הרבות
שהוא עבר בחיפושו אחרי ההרתחה הנכספת ואריזת הניילון. ביסלי
היה ביסלי גריל. הוא ישב לו בתוך שקית אלומניום מחניקה ליד
הרבה חברים מסוגו.
יום אחד הוא שם לב שבצד השני של המעבר יש שקית מיוחדת, לא
מחניקה, מאווררת, מנילון! חמישה אנשים עברו והסתכלו על השקית
האי-אורגנית, מפלסטיק, ובכלל לא שמו לב לשקית המתכת המסכנה.
חמשת האנשים האלו היו מנשה נוי, סאיב עריקאת וכוס קפה אספרסו
בלי חלב עם אחד סוכר.
כוס הקפה אמרה משהו על שר הבטחון בקשר לעגבניות, אבל אף אחד לא
הקשיב. מנשה לא הבין את השפה ששר הבטחון מדבר אבל הצליח לקלוט
קול ישראל ברדיו קטן שהיה לו ביד. סאיב עריקאת אמר לחנאן
עשרוואי: "מה נסגר איתך גבר?", הארגנטינאי אמר שהוא יכול אבל
לא רוצה, בכל אופן לא כרגע.
השיחה הזאת התרחשה תוך כדי שכותב שורות אלה דרך לעצמו על
הרגל.
הביסלי הבין, בשקית המפוארת יש ניילון, ובתוך הניילון יש פסטה,
הדלת של כל הביסלי בעולם. ומנשה נוי, זה הגמל שמונע ממנו להגיע
לדלת.
הביסלי ידע מה הוא צריך לעשות, הוא צריך להתעלם מכול המלמולים
בשפות זרות שיש בסופר מרקט, ויש הרבה שפות זרות בסופר מרקט:
סוסים מונגולים משקים את האישה שמחלקת בורקסים בחלב סוסה חם,
ילדים קטנים מזמרים בהולנדית במתקן הזה ביורודיסני, אוסטרית
קטנה מצלמת פולני וארגנטינאי עושים פרצוף של מכונת כביסה ומדיח
כלים. הזוועה! הזוועה!
הביסלי הקטן שנראה טעים מטבעו אך בעל חומרים משפרי טעם כביכול
בכמות ראוי לגינוי שלף טרקטור קטן שגם נפתח למכונת צילום,
טלויזיה בלי שלט רחוק ונעל בית וחרט בעזרתו כתובת על הספסל.
הביצה הייתה קשה אך בכל זאת מעט מן החלבון היה נוזלי ובסוף
הביסלי שחה בו עד לגבול תימן - סוריה בו
ניתן למצוא דברים חדשים ומעניינים כמו שמפו נגד קשקשים או בלגי
שקוראים לו לארס.  הביסלי יצא אל העולם הגדול של שמפו ורץ לעבר
האישה הזאת שמחלקת חלב סוסה חם. איש קטן אמר לי שאת כל המשפט
האחרון ובכלל כל העשרים שורות האחרונות לא מקוריים וכבר כתבתי
אותם בסיפור הזה.
הוא גם מוסיף ואומר שכל המשפט האחרון לקוח מן הארגנטינאי
השעיר.
"אז מה?" אני שואל אותו, במשפט האחרון דיברת על מין!!!
רגשות האימה ממלאים את הביסלי הקטן כשהוא מתקרב אל הסיר עם
המים הרתוחים עליו הוא עומד להתטגן. אני כמעט בטוח שזה מילה
ביידיש אבל זה לא סותר חוקי דקדוק צרפתיים כל עוד ברבים זה "לס
יתגנס".
הוא מריץ חישובים מהירים בראשו ומגלה שלוגריתמוס של שמונה על
בסיס שתיים זה שלוש. הביסלי לוקח תנופה וצולל לסיר. החום מעיק
והלחות לא עוזרת אבל אין מה לעשות, פירורי הלחם נופלים ממנו
והוא מרגיש את עצמו הופך לאט לאט לפסטה...