[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פזית עמר
/
פריז וזה הכל

באתי אלייך
לאמץ נקיק אוויר מצוי
ואת שזורת נסרי שלכת
וקרן אור חבויה
חובקת שלל צבעי בריאת עולם
בשעת בוקר מוקדמת
עם המראת הרכבת האווירית
שם מתחת לפני האדמה המוארת

וכבר ממרום שמיים
בדיוק בחצות ודקותיים
קיבלת את פניי בפתיתי אור מתפשטים
וכמעט ואספתי את כולם
ברגע בו נגעת בי
ואז נמוגו בכברת צהלה כאילו
לא נבראו הם מעולם
נשאר רק הטעם המתוק והמריר
וזה שקצת משכר

תחת כיפת שמיים בהמולת הגאות
נחרט בגדול
"פרפיום דה פרנס"
שאח"כ באור כוכבים
תורגם ליופיו של איזה חטא

ואת שינית את שמך למארחת ביום
ולסועדת לילות סהר
מאחורי וילון אדום
או בסבך ירקת יער    

הגלגלים ממשיכים לנוע
וחלונות דמיוניים מחייכים מתוך
בית ישן בצבע עץ רעוע

ומתחת לגשר זורם עוד פרק בהיסטוריה
ומפיסגת הר מציירים עוד דיוקן
שזה עתה לגם מהטיפה המרה המשקרת
אותו ולא אף אחת אחרת, גם לא את זו
שלמיתרי הגיטרה כאן מרקדת

והכומר נושא עוד צלב ומביט לעברו של ישו
וממולו איש בצבע שחור מוכר
איזו מונליזה שמונחת בקצה המדרכה
וילד בן 32 שעבר אמר לה:
"כמה שאת יפה"

ואני בתוך הפינה הקטנה
בקומה התשיעית
ניסיתי לאסוף עוד כמה פתיתי אור מפתים
ומכאן גלי רוח פרמו וילון
ופילחו שיברי ענן שביקשו לדבר
עם איזו זקנה שישבה על הספסל בפאת הרחוב
ממש מתחת לפנס שביקרתי אתמול
קצת אחרי חצות

"את הנשים קונים כאן בזול
אפילו סתם כך באמצע יום חול"
אמרה לי אישה רעועת בדים
בתוך בית קפה קטן מסתתר
אמרה שזה אסור ושזה קצת מאוחר
עכשיו היא צריכה למהר

נשארתי עם קומץ לגימות של
קופאין מטובל בשוקולד אמיתי
לא כל-כך מתוק
ולא כל-כך מריר

בקצה השני של הסימטה
שוב נראה הסימן המכוון אל
מתחת לפני האדמה
כמעט קרוב לקברי צדיקים
וקצת רחוק מכברת שממה

ועל סרט נע בראש שדוני
עוברים שמות כמו פיגל
שון זליזה, מונמרט, שער הניצחון
אופרה, אייפל לאל וטולרי

והם כולם כבר באו בימים
ולא פעם ביקרו אצל
ילדיהם בפרוורים

ובדרכם היו מצחקקים הם
לעבר קבוצת משוטטים
עם הכובע הכחול
והמעיל הלבן
החסינים בפני כל טיפה גועשת
ופילחי ענן

ואתה שחום עיניים
מה אתה בכלל יודע ?
אפילו לא טרחת להגיד
רק סימנת בשפת איברי גוף
איזו קלישאה שמקפיצה כל וריד

רק אחרי שעברתי בשער
וישבתי לי
על אי תנועה באמצע הכביש
חייכתי ואמרתי:

"ויוה לה פריז"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין מסיחין בשעת
הסעודה.
מותר רק לדבר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/1/04 18:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פזית עמר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה