כשאלוהים ברא את העולם
הוא נתן לב אחד לאדם
ואת השני לחווה
אחר כך קראו לזה אהבה

ואת יודעת איך זה
כשהכל זורם באין מפריע דרך עורקים ירוקים
שלא צריך להשקות
ואז פשוט הלב פועם בחוזקה
ולא צריך לחכות

ואפילו בעונות המעבר
כשיש קצת עלים נושרים
ופרחים שמתייבשים
יש ממטרות שמשפריצות לכל עבר
מנשימות אותנו לרוויה
מחברות את החוטים הפרומים
והנה שוב קם הקשר לתחייה

ולמחרת התעוררנו באותו החדר
והמשכנו ללגום את ספל הקפה החם
ואין הפרעות של קליטה בתדר
גם לא הודיעו על בריאתו החדשה של העולם

אז פשוט עולה המסך
ונראה כי זה עתה החלה ההצגה
שאולי בעצם ממשיכה משכבר הימים
כשיוצאים את פתח הבית
ולובשים מסיכה יפה
שמדי פעם מורידים כדי שחס וחלילה
לא יתפוצצו הוורידים

אומרים שככה זה בחיים
ממסגרים אותנו בתוך תמונה
עם כמה צאצאים
ורצוי לחייך ואפילו לאחוז ידיים
כי בעצם הדם ממשיך לזרום
גם אם לא באותם הצבעים

ופתאום צריך לחכות
שום דבר לא קורה
והכל ממשיך וזורם
ויש שקט זועק
ואת זה שפועל ואינו פועם

אז בשבוע הבא
אתמסגר בתמונה אחרת
עם אותם הצאצאים
ועם גליל משתרך של ניירת

וסביב העורקים
נערמו רגשות סבוכים
והדים של קולות
טומנים בחובם סימני שאלה

שמה אולי נתחרט,
סביר להניח שנתגעגע
הרי אין אנו במלחמת אויבים
של מנצח ומפסיד
עכשיו הכל צבוע בצבעים קודרים
חשבתי למרוח את הכל בסיד

אז יש את אדם
וגם את חוה
ויש עונות מעבר
והמתנה אחת ארוכה
מלווה במערכות ביניים
סוחבת איתה את ההימלטות הזאת
מהמבט הזה של הילדים בעיניים

וכוס הקפה ממשיך ומתחמם
הטלויזיה ממשיכה ומשדרת
יש מגהץ שמשטח בדים
וכביסה שמתנפנפת
קוראים לזה
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום
ההכחשה האין סופית

ולא נוכל עוד לברוח
כי אין לאן
ולא נרצה לשכב על ערש דווי
מבלי שפרשנו את האמת על סדין לבן

ובמבט אחד ולא יותר מדי
קראנו את הכתובת:

אין כאן אהבה
היא איננה
וכנראה שגם לא תשוב

ולנו ניתנה הזכות הגדולה
לצאת ולחפש
להשיב לעצמנו את מאור הפנים
מבלי להיתרפס

אז כאן ועכשיו
ממש באמצע החיים
נרקום מחדש חלומות ורודים
נעטור את ליבנו
בצבע המרענן
נפרוט על מיתר בתולין
שינעים את המנגינה
ולא יסטה מהתווים
תמיד נשמור על יצירת המופת שלנו - הילדים

תראי שצינורות ההישרדות
יתמלאו בנקיקי אוויר חדשים
ומבעוד מועד תתנוסס כותרת חדשה
בשם חברים

אז לכי ומצאי לך את הלב האחד
ואני אתור אחרי הלב השני
ועל כך נאמר ולא בכדי,

כי מעגל הטבע
גם כשהוא חג סביבנו
לא יוכל להתקיים

בלי ארבעת האותיות האלה,
בלי האהבה