האין זה מדהים,
כיצד נשמותינו
מנסות לפתוח הוויתן אל האור
בעוד רגלינו מבוססות בחשיכה?
ואם אגע
בידיי הרועדות
בגופך,
משיל עור ובשר
תחפושת ומסיכה
האם אוכל להתחמם באורך?
האם תרשי לי לחלוק בקיומך
או האם החלל מספיק רק לאחת?
רוצה אני לבכות
כה חזק
עד כי הערים תיפולנה
וכל הקירות יתמוטטו,
משאירים רק אותנו
בוהים במעגל נצחי
בכוכבים החגים בעינינו.
האין זה מדהים? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.