אנחנו עומדות אחת מול השנייה, רק שתינו, מנסות לפגוע זו בזו.
כל אחת מנסה להישאר בחיים, מנסה להתחמק מהמכה הבאה.
אני שומעת את הקהל צועק מילים לא ברורות. אני לא מצליחה להבין
מה הם אומרים כי אני מתרכזת באויבת שלי שעומדת מולי.
אני פוחדת ממנה... היא האויבת הכי גדולה שלי ואם היא תנצח אותי
אני אתאבד. אני מנסה להתחמק מהמכות שלה, שיט, היא מהירה!
אני נופלת לרצפה בתבוסה, מנסה לקום ולמזלי אני מצליחה.
המחשבות רצות לי בראש בטירוף לא נורמלי ואז אני חושבת:
"פאק, אין לי זמן לחשוב!"  בום, עוד מכה בעין ימין ואני נופלת
על הריצפה והדם מרוח עליה, הדם שלי.
איכשהו אני מצליחה לקום בכוחות אחרונים. זה לא יילך ככה!!
אני חייבת להיות חזקה. אני חושבת עליו, נזכרת איך בילינו יחד,
נתנו אחד לשני הרגשה נהדרת שאי אפשר לתאר במילים ופתאום נכנס
בי כוח. הרגשתי כאילו רוח רפאים נכנסה בי ולקחה שליטה על הגוף
שלי. פאף, נתתי לה בוקס ישר באף והיא השתטחה על הרצפה ולא קמה.
הפעמון צלצל, אני ניצחתי!!!
כל הקהל קם על הרגליים והריע לי כל-כך חזק.
זהו, ניצחתי אותך... בדידות.





מוקדש למישהו שבאמת מעסיק את מחשבותיי
ושעזר לי לנצח את הבדידות... זיו.