לא אני בחרתי אותך,
לא אני ביקשתי אותך,
ובכל זאת אני שלך.

לא אני ביקשתי את הקרבות בתוכינו,
לא אני רציתי לילות ללא שינה,
ובכל זאת את היחידה.

לא אני הוא זה שמוצא לנו את כל האויבים,
לא אני בחרתי לנו את השכנים,
ובכל זאת אין מלבדייך.

את לא הכי יפה בעולם,
לא הכי נוחה,
לא הכי מקבלת, ובטח שלא הכי נותנת
אבל ארצי, מולדתי, למרות כל אלו אני שלך,

את אהובתי, בימי שלום ומלחמה
בימי שקט והסלמה
בימים של שביתה, כשהזבל נערם ברחובות
אני מתנדב לעזור לזקנייך בבתי האבות
בימים של "אין מוצא", כשהתותחים רועמים
אני כותב לך שירי אהבה שקטים.
אני מחייך כל בוקר, אפילו שאין סיבה
אני אעשה הכל בשבילך, מולדתי הקטנה.
אני אסבול את העוני ואתנדב למילואים
אני אצבע את השמים בכחול בימים קודרים.

ואם תבקשי בקול רפה ותגידי "אולי?"
אקריב לך את חיי, כמו שעשו הטובים שבחבריי.