גם במקומות אחרים
דואגים לאיכות הסביבה.
וילדים עם תלתלים אובדים
גם בכיכר האדומה.
וחנויות מתמלאות אנשים
גם באזור התעשייה של חולון,
ובטח גם במאדים יש איזה
כמה אנשים ששברו כד בסלון
ומאז הם מרוששים,
כי מצב האבטלה במקסיקו
מעולם לא היה כל כך איום,
אפילו אם בחדשות לא תמיד
מצהירים על כך בקול.
אבל אנחנו לא שם,
אז מראש מה זה משנה.
אפילו שאולי יש שם איזו
סבתא אובדת
מהנישואין הקודמים
שמעולם לא שמרתם על קשר.
ואפילו אם היא תגווע
לבטח לא תוריש לכם דבר,
אולי רק תיבה עם טבעת מהמוזיאון
וגם זה שווה לא מעט.
ואתם אפילו לא יודעים אם היא בסדר,
אולי היא יצאה מקו השפיות
וסופרת ילדים לארוחת הבוקר.
נו שם, במקסיקו,
כי מצב האבטלה הוא קשה,
ואנשים מאבדים מצפון.
ואין להם כסף לתקן חפצים שבורים,
והלוואי שבכוכבי לכת אחרים היו חיים,
והם, החייזרים, ללא ספק,
היו מתגלים כמציאות זהה לשלנו,
גם במאדים.
היו נותנים לנו יד בבניה משותפת.
ליצור חיים יותר שלמים.
ולא נצטרך לדאוג לחור באוזון,
או ליערות הגשם.
ולייצר בשר סינתטי,
ולעצור את כל המיליטריזם.
אולי אפילו לא נצטרך לנשום,
גם זה לפעמים נראה מיותר.
ואם נחזור לכאן, מילא,
גם במקסיקו נשמע לא רע.