תמיד רציתי לכתוב סיפור עם פואנטה. אבל לא סתם סוף מפתיע עם
טוויסט שאף אחד לא יכול בכלל לחשוב עליו עד המשפט האחרון
בסיפור. אתם יודעים על מה אני מדבר. לא, לא עוקץ סרקסטי או
סאטירי. לא זה מה שרציתי לכתוב. אני מדבר על פואנטה. פואנטה של
ממש. כזאת שאומרת משהו על החיים ואנשים שיקראו אותה יחייכו
לעצמם ויגידו בלב "וואלה, אני מרגיש בדיוק ככה". אבל לצורך
כתיבה של סיפור כזה אני צריך למצוא קודם כל את הפואנטה. בשביל
למצוא את הפואנטה אני צריך שיהיה לי משהו כללי להגיד על החיים.
משהו כזה שאומרים בדרך כלל על אהבה, על מוות או על אושר. משהו
שיש לגביו קונצנזוס אבל באופן שעוד לא ניסחו. בואו נניח
שמצאתי. יש לי אמירה חזקה על הקיום האנושי, משהו שקשור לאהבה.
לא, סליחה, בזה אני ממש לא מבין כלום. משהו שקשור לאושר. לא,
זה גם לא טוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.