New Stage - Go To Main Page

נדב שגיא
/
עד גיל 30

היום תפסתי טרמפ עם נהגת יפה ונחמדה, נכנסתי מאחורה כי היה כבר
מישהו מקדימה.
כשנכנסתי פתאום הבנתי שמי שיושב מקדימה הוא מלאך, עם הילה על
ראשו וזקן ארוך, הוא ישב והתפלל.
הרגשתי בטוח כשישבתי מאחוריו, במיוחד כשראיתי אותו מניח
תפילין, הרגשתי שהוא מתפלל עבורנו ושהכל יהיה בסדר. הנהגת לא
שמה לב שהוא שם, ניראה לי שאני היחיד שהבחין בו.
באמצע עצר אותנו שוטר, וזה באמת חבל כי כולנו היינו בלי חגורת
בטיחות, השוטר הסתכל על כולנו ואמר: "אתם יכולים למות בלי
חגורת בטיחות", והוא אמר את זה בחיוך כשהוא הסתכל על הנהגת,
אבל אז הוא הביט אחורה וראה אותי, הוא התעצבן וירק עליי, ולפני
שחזר לעבודתו הוא הביט במלאך ונכנס להלם...
הנהגת המשיכה לנסוע, עד שהגענו לרמזור אדום שבו היא עצרה.
הסתכלתי על כל האנשים מסביב, כולם היו צעירים וחסונים, לא יותר
מגיל 30.
קינאתי בהם, בהם ובנהגת שגם נראתה לי לא יותר מגיל 30.
ידעתי שאם אני לא אתפלל חזק לאלוהים שאני לא רוצה לחיות מעבר
לגיל 30 אז כנראה אני אחיה.
הרמזור נהיה ירוק, וכך גם הנורה במוח שלי! יש מלאך שיושב
מלפני!
כל מה שאני צריך לעשות זה להעביר דרכו מסר לאלוהים, אז התחלתי
לקרוא לו:
"מלאך...מלאך.....מלאך!!!"
ורק אז הוא ענה:
"עוד שניה אני באמצע תפילה!"
הנהגת, ששמעה אותי קורא בקול ולא הבינה למה, הסתובבה לעברי,
ואז, בדיוק באותו רגע, הופיעה משאית גדולה מלפנינו, והמכונית
נתקעה בה.


עברה שעה ופתחתי את עיניי, המלאך גמר להתפלל ועכשיו היה עסוק
בריחוף מעל הנהגת, הוא הכניס את היד שלו, שהייתה שחורה, לתוך
גופה, וראיתי באותו רגע שהיא מאבדת הכרה.
האמבולנסים הגיעו, חילצו אותנו מהמכונית, חובשים צעירים, לא
מעבר לגיל 30, והם היו צריכים
את תעודת הזהות שלה, אז הלכתי להביא להם אותה.
פתחתי את התעודה, ראיתי תמונה של אישה יפה ונחמדה, שנולדה 30
שנה מאותו יום אחורה.

עכשיו היה ברור לי שאני צריך לדבר עם המלאך הזה, ולהבהיר את
העניינים.
מצאתי אותו מדבר עם כמה שוטרים צעירים, הם סיפרו לו שלפני כמה
שעות נהרג המפקד שלהם, הם אמרו שהוא לא הספיק להגיע אפילו לגיל
30, וחטף שבץ באמצע הכביש כשהוא היה בתפקיד.
לקחתי את המלאך הצידה ואמרתי לו שגם אני רוצה להיות מלאך
ושיגיד את זה לאלוהים, כי אני לא רוצה לחיות מעבר לגיל 30 כמו
כל האחרים שראיתי באותו יום. המלאך אמר לי:
"אלוהים לא ממלא בקשות של אנשים שלא מאמינים, רק של אנשים
שמאמינים".
אז אמרתי: "אז בתור עונש הוא ייתן לי לחיות? ומה היה העונש של
הנהגת? ושל השוטר?"
אז הוא ענה: "הם זכו לנגיעה ממני, כי הם היו מאמינים"
ואז פתאום הבנתי, הבנתי שאני מדבר עם מלאך המוות בכבודו
ובעצמו...
כל כך צפוי שהוא ייתן לי לחיות אחרי שנתקעתי עם הרכב במשאית
בלי חגורת בטיחות.
מאז אני לא מדבר איתו, אני ומלאך המוות בסכסוך, הוא לא אוהב
אותי, כי אני לא מאמין כמו הנהגת ואני לא מניח תפילין כמוהו,
ואני לא אוהב אותו בגלל שהוא החליט להעניש אותי על זה שאני לא
מאמין והוא לא ייקח ממני את החיים עד גיל 30, אם בכלל הוא ייקח
ממני.

מאז עברו 10 שנים, עכשיו אני בן 30, ולא ראיתי את מלאך המוות
הרבה בעשר שנים האלה, מדי פעם הוא היה הורג אנשים לידי, רק
בשביל לצחוק עליי בפנים, פשוט צחוק הגורל, ככה הוא היה אומר
ומחייך את החיוך השחור שלו.
ביום הולדת ה-30 שלי הוא הגיע והרג את כל מי שהיה לידי, רק
בשביל לצחוק עליי יותר ולהזכיר לי שאני אחיה עוד הרבה שנים.
הבנתי שעם חובשי הילות אין מה להתעסק, כי הם חכמים ממני,
אז פשוט לקחתי חבל, קשרתי אותו לעץ, עשיתי בו לולאה, ותליתי את
עצמי.
עכשיו גם אני יכול לצחוק לו בפנים, פשוט צחוק הגורל...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/1/04 16:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב שגיא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה