מלאך קצוץ כנפיים
יושב לו על האדמה בוהה
בשמים
בשמיים הכחולים...

פעם  שם היה ביתו
פעם שם היו חייו
פעם שם הייתה אהבתו

פעם משם השקיף על העולם
על היופי
על הכיעור
על  השמחה
על הצער

על האנשים הקטנים ששם למטה, חיים את החיים הקטנים שלהם

וצחק...

עכשיו המלאך כבר לא צוחק
למעשה כבר לא צחק
תקופות חיים שלמות...

כל אשר מופיע
כיום על פניו הלבנים,
החיוורים.

אלו הן דמעות, קרות
קפואות
מלאות בחרטה

מלאות בעצב בלתי ניתן לתפיסה

על כל אשר איבד

על כל מה שיאבד

על כל שנייה שעוברת בה שוכח
איך זה היה לחיות שם למעלה

בשמים הכחולים...