אני מתחילה להקשר אליך, כמו אל בובת סמרטוט ישנה.
אתה מזכיר לי נושנות, אותו סקסופון ישן שגר לו באותה עליית גג
כבר שנים, ונשכח מזכרון כולם, עד שיום אחד ננשפה בו רוח חיים
והפיחה בו צליל. גם אני כמו סקסופון, מלאת חלודה, מעלה ריח
נפטלין חריף. גם אני שוכנתי שנים נשכחת ללא חלון פתוח, בלי אור
נותן תקווה, בלי שמש נותנת חום עד שאתה באת.
מוקדש לאורי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.