New Stage - Go To Main Page

ארבל הכרמלי
/
ותאיר השמש פניה...

ויתכלו שמי ארץ מכל עננה
ונתנה השמש מזיוה,
כקיץ לי בנשמה,
ולו רק לשעה,
לחיות עם השלווה
ולצייר לי אהובה.

נתפסת בלבי כערוגה בבשמה
את כל סביבתה
לעת שחר, במין שיגעון
של אביב ראשון ואחרון.

ואני, טל של בוקר זורח,
עליה מתלטף ומתמרח,
בזעקת כלות נפשי לה,
הריחנית מטבעה,
בטרם תרד החשיכה
וישוב החורף לנשמה.

29/12/03©



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/1/04 5:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה