אני בא מאהבה, אבל האהבה לא באה אליי.
אני מחכה שנים לרגע מסוים שרק הולך ומתרחק.
אני לא רואה את האור בקצה המנהרה.
אני מבולבל מרוב בילבול ושבור מרוב משברים.
העתיד צופן בחובו רבות וטובות, אבל באופן חבוי, ורק בעתיד.
הדברים הברורים היחידים הם דווקא המסובכים ביותר.
כל מה שסמוך ובטוח עלול כל רגע ליפול.
שאיפת חיי הבטוחה היחידה היא זמנית בלבד ונתונה לשינויים
מתמשכים וחוסר יציבות, ולא נראה שגם היא הולכת להתקיים.
גם כשאתה בקרשים העולם ממשיך להסתובב.
חוסר החלטיות ובחירת יתר הם שילוב קטלני.
יש לי המון אבל לא מהדברים ובאופן שאני רוצה.
התלבטויות בין דברים טובים וחשובים עלולה להפוך אותם לרעים
וחסרי חשיבות.
יש לי אנשים אבל הם לא הנכונים.
את האנשים הנכונים אין לי.
אני לא מוצא שילוב בין כל הדברים הללו וכל מיני דברים נילווים
יוצרים בלאגן שלם.
בסך הכל נוח לי, טוב לי ואני מצליח, מלבד זאת אני עוסק בדברים
חשובים, יש לי הרבה תקוות לעתיד אבל הכל מבולבל ודווקא החוליה
החסרה עכשיו היא זו שעוד לא הצלחתי להיות בטוח בה לאורך זמן
בשנה האחרונה.
לפעמים הדברים כשהכל תקוע בבינוניות זה כבר לא משנה אם הדברים
ייעשו גרועים, העיקר שהם ישתנו...
יש דברים שכיף פשוט לראות...
יש דברים שעושים לך טוב ואחרים שגורמים לתחושה רעה של קנאה,
ערגה וכעס מעורבים בשילוב עם גורמים אחרים שיוצרים הרגשה מוזרה
ורצון אחד ויחיד מעל הכל.
רגשות הם הדבר האחרון שאפשר להיות בטוחים בו, אבל הדבר שפועלים
על פיו הכי הרבה...
העולם שרוי באותו מצב כבר שנים, למרות שהוא נע כל הזמן...
האם יש לי צ'אנס? אני לא יודע.
האם כשאני אשיג את מה שרציתי אני אהיה מאושר? אין לי מושג.
האם אני אהרוס את זה? אולי.
האם שילוב בין כל הדברים הטובים מוכרח ליצור משהו טוב?
הרבה שאלות ומעט תשובות.
טוב, זה מה שיש לבינתיים, ואולי לתמיד.

נכתב אחרי שהדברים הטובים באמת לא הצליחו כמצופה.