עיניי מסונוורות מלובן עורך
והאבן בחוץ קשה, מקהה את חושינו
והאבן בחוץ היא אבן חיינו
מתגלגלת בסחרור סוגרת על הפתח
כבר ניסיתי בעבר לעצור את המרוץ
ואז הקו הדק שבין עצבות לשמחה נסדק
ונפערה תהום עמוקה שלתוכה נפלתי
ןעדיין ממשיך ליפול...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|