שיחת אייסיקיו שלי עם ידידה

אני (9:28 PM) :
עדיין עושה את הדיאטה שקובי אמר לך?
היא (9:28 PM) :
ירדתי 2 קילו
אני (9:28 PM) :
מה? תוך יומיים?
היא (9:29 PM) :
כן!
אני (9:29 PM) :
מגניב
את ממשיכה בזה?
היא (9:29 PM) :
ואני מתכוונת להמשיך לרדת
היא (9:29 PM) :
סבתא שלי ראתה אותי היום, ודבר ראשון היא אמרה לי "רזית"
אני(9:29 PM) :
ואת לא מקיאה?
היא (9:29 PM) :
אתמול כן. היום עדיין לא
אני (9:30 PM) :
מה בדיוק הדיאטה הזו?
היא (9:32 PM) :
אתמול אכלתי ארוחה אחת בלבד.
היום אכלתי יותר... קורנפלקס בבוקר, קוסקוס עם טופו בצהריים
וסלט ירקות בערב.
אני מקווה שאני עדיין ארזה
אני (9:33 PM) :
עדיף שתשאירי את זה אחד ליום
היא (9:34 PM) :
אני עדיין ארזה...
במיוחד אם אני אקיא את הסלט
אני (9:35 PM) :
אבל זה סלט!
היא (9:36 PM) :
אבל אני מרגישה שזה ניפח לי את הקיבה
אני (9:37 PM) :
גם מים מנפחים את הקיבה
היא (9:37 PM) :
כן אני יודעת...
אבל אם אני לא אשתה אני אתייבש
אני (9:38 PM) :
זאת לא הכוונה
אני מתכוון שזה לא משנה מה זה, זה סלט, זה כמעט לא נחשב בכל
מקרה, כמו מים, מים לא משמינים
היא (9:38 PM) :
אני מכירה אנורקסיות שגם לא היו שותות כדי לא לנפח את הקיבה
אני (9:38 PM) :
זה טיפשי לא? זה לא משמין...
היא (9:39 PM) :
זה מנפח את הקיבה
אני (9:39 PM) :
זה לא משמין
יש הבדל
היא (9:40 PM) :
אז מה...
אבל למי שחשוב לה להיראות רזה עם בטן שטוחה זה חשוב...
אני (9:40 PM) :
זה מים, זה עובר אחרי קצת זמן..
וזה בדיוק אותו דבר כמו להקיא סלט, שזה כלום, זה עובר, זה חשוב
לך להיראות עכשיו עם בטן שטוחה?
היא (9:41 PM) :
לא...
רק נתתי דוגמה...

בעצם כן חשוב לי... כשאני קמה בבוקר הבטן שלי הכי שטוחה
בעולם!
אני (9:49 PM) :
ומה זה עוזר לך באותו רגע?
אם את לבד במדבר ואת צמאה, את לא תשתי כדי שהבטן שלך לא תהיה
נפוחה קצת? אפילו אם זה רק לשעה או פחות?
היא (9:50 PM) :
אתה יודע איך קמתי עם חיוך ענקי היום בבוקר?
היא (9:50 PM) :
בטן כזאת שטוחה...
המכנסיים נפלו ממני כל היום...
אני (9:50 PM) :
יופי, מעולה, אבל זה צריך להיות קשור לאיך שאת נראית!
היא (9:50 PM) :
ואז נשקלתי וראיתי 48
אני (9:51 PM) :
אין לי מושג כמה אני שוקל..
היא (9:52 PM) :
לי יש משקל בחדר
אני (9:53 PM) :
היה לי פעם גם, מיותר
היא (9:53 PM) :
הוא כאן כבר 5-6 שנים...
היא (9:54 PM) :
בכיתה ט' שקלתי 39 וחצי
אני (9:54 PM) :
וואו, קצת
היא (9:54 PM) :
אני כל כך השמנתי עם השנים
אני (9:55 PM) :
"כל כך"
את לא שמנה
היא (9:55 PM) :
אבל הייתי הרבה יותר רזה
אני (9:56 PM) :
ככל שאת רזה את תהיי יותר מאושרת?
היא (9:56 PM) :
כן
היא (9:57 PM) :
כשמסתכלים על זה באמת נכנסתי לדיכאון ככל שעליתי במשקל
אני (9:57 PM) :
יש גבול מסויים שזה כבר לא יפה
היא (9:58 PM) :
לא איכפת לי למות מרעב או מתת משקל
אני (9:58 PM) :
אבל כן איכפת לך מיופי, לא?
היא (9:58 PM) :
כן
היא (9:59 PM) :
אני לא רוצה להגיע ל20- קילו
היא (9:59 PM) :
המשקל יעד שלי הוא 40
אני (9:59 PM) :
20ק"ג = תת משקל...
אמרת שלא איכפת לך להגיע לזה
אני (9:59 PM) :
40 זה גם מאוד רזה
היא (10:00 PM) :
זה גם תת משקל
אני (10:00 PM) :
יאפ
אני (10:00 PM) :
אוקיי, וכשתהיי ב-40 קילו... מה אז?
היא (10:00 PM) :
לא יודעת...
אני (10:01 PM) :
אז את תגידי לעצמך שאת עדיין שמנה ואת רוצה להגיע ל 35... ואז
30... ואז 20
היא (10:01 PM) :
או שאתאבד - כי הגעתי למטרה שלי
אני (10:01 PM) :
למה להתאבד?
אני (10:01 PM) :
כי הגעת ליעד שלך שאמור לשמח אותך?
אני (10:02 PM) :
bullshit
היא (10:02 PM) :
כי ברגע שאני מגיעה לכל המטרות שלי בחיים אין לי למה לחיות
יותר
אני (10:03 PM) :
שטויות
את יכולה לעשות הכל, אין גבולות, תקבעי יעדים חדשים
היא (10:04 PM) :
ואני בונה על זה שקובי יפרוץ לי את המנעול של עזריאלי
אני (10:05 PM) :
לא השבת למה שאמרתי
ואני לא מאמין שקובי יעשה את זה, אלא אם כן הוא ירצה ללכת לכלא
או להתאבד גם
היא (10:05 PM) :
חחח טוב תן לי לחלום
היא (10:07 PM) :
המטרות שלי הן ללמוד תופים, להשתפר, לעבוד עם הלהקה ובסוף
להופיע... אפילו אם זה איזה מועדון מוזנח... ואז מי יודע...
למה זה חייב להיות הסוף?
היא (10:08 PM) :
כי אין לי עתיד
אני (10:09 PM) :
ולי יש? אין תעודת בגרות גם, אין רישון...
את לא חייבת עבודה במשרה גבוהה וכל זה בשביל "עתיד"
אני (10:10 PM) :
הייתי נותן הרבה דווקא בשביל להיות איפה שאת עכשיו... חופשיה,
עם עבודה... בלי צבא...
היא (10:10 PM) :
העבודה שלי זמנית לחלוטין... כמו כל העבודות שיהיו לי במשך
החיים
היא (10:10 PM) :
וחופשיה זה לאו דווקא דבר טוב...
אני (10:11 PM) :
נו אז?
אני (10:11 PM) :
למה לא?
היא (10:11 PM) :
כי זה משעמם...
אני (10:11 PM) :
אז תעשי משהו!
היא (10:12 PM) :
אין לי מה...
אתה לא מבין...
זה לא חופש, זו ריקנות
אני (10:12 PM) :
יש לך כסף, תקני כרטיס טיסה לחו"ל, תטיילי כמה חודשים...
אני (10:12 PM) :
אני כן מבין אותך, אבל זה כלום שאת בוחרת שיהיה לך
היא (10:13 PM) :
זה לא מעניין אותי...
אני (10:13 PM) :
בסדר, מה כן מעניין אותך?
היא (10:13 PM) :
ויש לי חרדות בנוגע לכסף...
אני לא מסוגלת לבזבז
אני (10:13 PM) :
נו בטח שלא, את יהודיה.
היא (10:13 PM) :
מעניינות אותי קלוריות, דיאטות ומעניין אותי המוות שלי
היא (10:13 PM) :
??
אני (10:13 PM) :
בדיחה, לא משנה
אני (10:14 PM) :
חוץ מאלו, מה עוד?
היא (10:14 PM) :
כלום
אני (10:15 PM) :
יש לך כישרון, תכתבי ותציירי על כל אלו
היא (10:18 PM) :
אין לי כישרון
אני (10:18 PM) :
רגעעעע...
נניח שתגיעי ל-40 קילו, לא תהיה לך אז סיבה להיות מדוכאת, הרי
אמרת שמה שמדכא אותך זה המשקל שלך, ואז המוות שלך לא יעניין
אותך
יש לך... אני ראיתי שיש
היא (10:19 PM) :
הייתי ב40- קילו...
גם אז לא הייתי הכי מרוצה...
אבל בדיעבד אני יכולה לומר שאהבתי את זה
אני (10:20 PM) :
נו, כמו שאמרתי לפניי, כשתגיעי ל-40 זה לא ישפר כלום, לא ישנה
באיזה משקל תהיי, את תרצי לרזות
זה לא קשור בכלל למשקל שלך אלא לתדמית שלך כלפיי עצמך
היא (10:21 PM) :
כן, אני יודעת
אני (10:21 PM) :
אפילו אם כולם יגידו לך שאת לא צריכה לרזות את עדיין תרצי
היא (10:22 PM) :
אני חברה בפורום מחתרתי של אנורקסיות
אני (10:22 PM) :
מה זה?
היא (10:23 PM) :
פורום...
אני (10:23 PM) :
שהוא?
היא (10:23 PM) :
של אנורקסיות...
טיפים להרעבה, לדיאטות קיצוניות...
אני (10:23 PM) :
תמונות של בנות שנראות כמו שלדים
אני (10:25 PM) :
הגיוני... אני עדיין אומר שזה טיפשי, תחשבי על זה, הן תומכות
בבעיות של האחרות בפורום כשהבעיה האמיתית היא לא באמת משקל
היא (10:26 PM) :
כן אז מה.
זה נותן טעם לחיים