[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענת שטיין
/
ערב אחד בסינמטק

לשתי הכתומות האהובות עלי

ישבתי בסינמטק וחיכיתי להן שיבואו.
הן תמיד מאחרות! בטח נעצרו ליד איזה חתול מחייך... יש כאלה מדי
פעם פה באיזור...
השמיים היו כהים, והתמלאו לאט לאט בעננים אפורים ועגומיים...
פתאום שמעתי את היונה שעל הגג: "פססט! ילדה!"
הסתכלתי אליה.
"כן?" עניתי.
"הולך לרדת גשם! אני רואה! לכי למקום חם..."
סתם הנהנתי והמשכתי לבהות בה. למען האמת היא הייתה לי קצת
מוכרת. אחרי כמה דקות היא עפה. בטח הלכה לחפש לה איזה מקום
מסתור מהגשם...
פתאום ירד לי האסימון! זאת היונה מהתיבה של נח! ידעתי שהיא
מוכרת לי מאיפה-שהוא... וואו היא הזדקנה...
בררר איזה קור! מתי הן יבואו כבר...? אני מחכה פה כבר 20
דקות...
אחרי כמה דקות עבר לו איזה איש עם טקילה ביד. היה לו סומבררו
על הטקילה. הוא עשה סיבובים סביב הבניין.
גלורי ובצי באו בריצה.
"היי! תגידי, הסרט כבר התחיל?" בצי שאל בהתנשפות.
"לא, יש עוד איזה 7 דקות".
"אההה! שלנו התחיל כבר מזמן!" גלורי אמרה ושניהם צחקקו אחד עם
השני. כן, ככה הם. כל יום, 4-5 ראשים, במכון הסיבים.
אחרי כמה שניות של צחקוקים, הם המשיכו פנימה בריצה קלה.
ברגע שהלכו, האיש המשונה עם הסומבררו על הטקילה התקרב לכיווני.
"סליחה ילדה, יש לך אולי אש?" הנהנתי ושלפתי את המצית שמילי
הביאה לי. הושטתי לו והוא הדליק איתה סיגרית 'ברודוואי'.
יאקקק!
האיש הנהן לתודה, ואני החזרתי את המצית לכיס.
הסתכלתי סביב, ודווקא קלט את מבטי השומר שהלך הלוך ושוב בחוסר
מנוחה מהכסא שלו, למדרגות שמולו.
הספיקה לי שניה אחת לבהות בו, וישר ידעתי: בתחיית המתים -
השומר הזה יהיה המשיח! ואל תשאלו איך ידעתי, או למה דווקא זה
עלה לי לראש, פשוט אם הייתם שם, והייתם מסתכלים עליו, ואפילו
רק מבט חטוף, הייתם רואים את זה גם.
חייכתי לעצמי...
"מה את מחייכת...?!" -סוף סוף הן באו!
פתאום התחיל לרדת גשם. -היונה צדקה...
"איזה טיימינג!" אמרתי ונכנסנו פנימה.

אחרי כמה ימים שמעתי שבאיזה יום אחד שבצי וגלורי השיגו כמה
כדורים ממישהו, גלורי המחוקה הזאת לקחה כנראה כדור אחד יותר
מדי... בעקבות זה בצי התאבד. (עם מי כבר נשאר לו לעשן...?!)

סבתא שלי חזרה אלינו (כן כן, תחיית המתים! ) ואני ועומר חזרנו
להיות חברים הכי טובים. וכשהמשיח הביא לי את פינקי במשלוח
מיוחד, הוא קרץ לי קריצה קטנה. (הוא כבר לא היה עם משקפי השמש
של השומרים, אז יכולתי לראות.)

רק אני עדיין לא יודעת מה עלה בגורלו של האיש המוזר עם
הסומבררו על הטקילה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל מה
שפרובוקטורים
מחפשים זה
זיון!



דרדסאהבל


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/1/04 19:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענת שטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה