שפריץ שפריצסססס.
כל כך הרבה דם,
קשה לנקות דם. במיוחד מהקירות האלה.
אבל קיר, תמיד לצבוע מחדש, ואילו על הידיים, תמיד ישארו צלקות
מכוערות שכאלה. בכל פעם שתבתכל עליהם, אם תסכל כי איבדת דם, לא
בטוח שתחייה בכלל, אבל תסכל עליהם תיזכר בה. היא שווה את זה?
אתה כבר יודע את התשובה, ובכל זאת, תחתוך שוב ושוב. גם תשדל
שזה תמיד יהיה באותו מקום בערך. איכשהו כשתחתוך תאמין שזה לא
ישאר צלקת. היא השאירה לך מספיק.

אתה גם יודע, בעצם שמח, שאי אפשר לקחת הכל ללב. כי אם היה
אפשר, הייתה לוקח סכין לשם. אוי, זה היה עושה את האדום יפה
יותר, והרבה יותר. כי זה אדום בורדו. כל כך סמיך ויפה כמו
קטיפה בתולית זה יהיה סביבך, ותהיה גאה בעצמך, לכמה רגעים עד
שתאבד את החיים, אבל תהיה גאה. האדום החזק שלי, תומר לעצמך. או
אפילו תחייך? מענין האם כשהנת"ן יבוא ישימו לב שחייכת. האם איך
שאימא שלך תמצא אותך, נשען על הקיר, או בשלב הזה כבר שוכב בתוך
האדום שיצא ממך, תשים לב לחיוך הזה. מענין.

יש משהו יפה בלחתוך, כדורים, גם אלה מנחושת או אפילו זהב,
במיוחד שבאלה, לא נותנים לך להתגאות לפני שאתה מת. אם תשתה
המון כדורים, ובטעות תקיא, אז סתם תשכב לך בתוך הקיא המסריח
שלך ותחכה שמישהו כבר יציל אותך, אם אפשר לקרוא להציל אבל זה
מסריח, עדיף כבר שלא היית עשה את זה. ואקדח? אז תעשה ציור מהמם
על הקיר, המון נקודות אדומות קטנות חמודות, אבל לא תראה את זה
ואמא כשתמצא אותך כבר תנקה אותם. סתם בזבוז של דם יפה כל כך.

תלייה? זה תמיד לא כיף. או שמשהו ישבר בדרך, או שתצליח אבל זה
מהיר מדי, אתה לא יכול להנות מהרגעים האחרונים שלך, ובטח שלא
לחייך. למה לחייך? לתלות זה כמו החיים, רק עם חגורה סביב
הצוואר, בעצם, כמו החיים, באמת, גם חונקים אותך, הם פשוט חגורה
מסוג שונה ואין דם שזה  בכלל עצוב ומוציא את כל הכיף שבענין,
אבל ככה גם תחסוך המון טרחה, מקסימום, תשבור איזה ענף אפשר
לחיות עם זה, לא צריך לנקות, התאבדות סטרילית.

ליקפוץ? רק מגבוה. אבל לא גבוה מדי, כי אז זה כואב בדרך, ואחרי
הריגוש הראשוני, אתה סתם ליפול, גם אין דם, לא כזה שאתה רואה
לפחות, אבל משעשע לדמיין באיזה תנוחה תנחת, אפילו יש סיכוי
שיציירו לך ציור סביב הגופה, אז מישהו כמוך יעבור ליד הציור
וייציר לך פרחים ביד, או יצייר לך עוד גופה סתם, בשביל שלא
תהיה בודד. כאילו שזה מזיז עכשיו. אבל זה בטח ישעשע כמה אנשים.
או שזה בעצם השחטת ראיות משטרטיות ושיבוש הלכי חקירה.כן. אחרי
שאתה מת, אתה שוב מספר הפעם, הוא יתנוסס על איזה תיק עם תמונה
שלך מחייך מלפני כמה שנים. איזה כיף.

אבל הכי משעמם זה להזריק רעל. אולי אם תסיף לו כמה סמים טובים
זה יהיה "מענין" טיפה יותר, אבל אז זה לא אמיתי ואם כבר למות?
בסטייל, אז בלי סמים ברעל שלי.אז אתה פשוט תשב, תזריק, תשב עוד
כמה שניות, ותעלם. זה נקי, אבל בטח תקיא, אי אפשר להשיג רעל
איכותי בימינו. אז שוב בלגן ובכלל, תחשבו, להזריק הכי לא שווה
אתה לא נהנה אפילו מהדבר הכי אנכי עבורך המוות שלך.