New Stage - Go To Main Page

יונה לוי גרוסמן
/
כשיוותר רק חומר

כשיוותר רק חומר
יוותר הוא טיפין, טיפין.
סדקים לא סדירים של חומר
כאותן צלמיות מחפשות של אשר
את הרקע האובד
שהפיח בן את הרוח ואת החיים.
במשחקים בין שחור ללבן
משיקות עם עצמן על רקע דמותן
בתנועה מתמדת חוזרות על עצמן
לקבל משמעות במפגש של השתיים
וחוסר תכלית ואין עם הפרידה.
רוח וחומר
ואני ביניהם
ברגע נדיר בין סידקי המפגש
התנגשות זמנית בין דמות ורקע
בעת של טעות נדירה
שוות משקל
חישוב מוטעה
בעולם אקראי
כשהאנטרופיה בונה איים זמניים של סדר הפוך
וחוסר וודאות משחקת במקצבים של פולקה מזרחית
שעלתה מן הים
ולא נותר ממנה זכר.
מזמנת לפני עובדות,
של לקום בבקר,
לפקוח העיניים ולראות זריחה
להתישב לכתוב דבר מה
לאחל שיהיה זה יום נעים
יום של צהריים
יום של עבודה
יום של הערביים
ולילה טוב
ומנוחה.

עד למפגש הבא.



מתוך ספרי "האהבה היא אי שפיות" בהוצאת ספרית הפועלים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/1/04 1:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונה לוי גרוסמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה