[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה אור
/
אל תדברי על אריק...

כל הדרך עינת וטל ישבו מאחור ושרו שירי אריק איינשטיין, כל
הזמן אריק איינשטיין, כאילו אין זמרים אחרים בארץ.
אני נהגתי, כל הדרך לאילת נהגתי!!! חמש שעות זוועתיות. אפילו
את הרדיו לא יכולתי לשמוע בגלל הצרחות שלהן, ודווקא עכשיו
השמיעו את השיר החדש של אלטון ג'ון.
בסוף הגענו לאילת וצעדנו לכיוון מלון הנסיכה, שלוש בחורות לפני
צבא עם מיליון תיקים ומבט נבוך על הפרצוף, זה לא היה בדיוק
מראה מסעיר באילת, חצי מהאנשים נראו ככה: בדיוק סיימו י"ב,
וקצת לפני שלובשים מדים ומתחילים לשטוף כלים, הם יורדים לאילת
כדי להישאר טיפה ילדים.
הגענו למלון ונכנסנו לחדר, חדר נחמד יחסית למחיר, אפשר היה
לסבול את זה.
אחרי שהתארגנו וישנו איזה שעתיים החלטנו לצאת לבלות, לבדוק את
הפאבים באילת, לקח לי רבע שעה להתארגן, לטל ועינת לקח שעה רק
להחליט מה ללבוש.
בסוף יצאנו והתנחלנו באיזה פאב בשם- "starlight" כי טל פגשה שם
בחור שהיא הכירה בערד שנה שעברה. אני ועינת בהינו משועממות
בכוסות הקוקטייל שלנו, לא השתגעתי אחרי קוקטיילים, תמיד העדפתי
בירה טובה או כוס טקילה, זה אלכוהול ויש לו מטרה אחת, לא צריך
לנסות להפוך את זה למשהו מתורבת.
"פאק עם הכל", אמרתי פתאום, עינת הביטה בי משועשעת, "מה
עכשיו?"
"אני יוצאת לסיבוב, חבל פה על הזמן, אנחנו סתם מתבזבזות".
יצאתי החוצה והדלקתי ווינסטון... התחלתי לצעוד על המזח, הנה
הגשר שכולם תמיד קופצים ממנו... חבל שהוא לא קצת יותר גבוה.
הבטתי במים ונזכרתי שלא אכלתי כלום מהבוקר, ובטח שאני כל-כך
עייפה כי כל הדרך נהגתי הנה וטל ועינת סתם צרחו מאחור...
"סלחי לי, אני איבדתי קצת את הדרך, אולי את יכולה לעזור לי?"
זה היה קול של מישהו מבוגר, הסתובבתי אחורה כשאני מנסחת בראש
את הטקסט על אנשים זקנים שמטרידים בחורות באמצע הלילה.
"הייתי אמור להגיע לאיזה מועדון באזור, יש לי הופעה ואני לא
יודע מה לעשות".
הבטתי עמוק לעיניים של אריק איינשטיין, הוא עמד שם עם סוודר
כחול ומבט מבולבל בעיניים.
"בטח"- אמרתי, "לאן אתה צריך להגיע?"
לקחתי את המפה וחיפשתי את המועדון שהוא הזכיר, הראיתי לו איך
להגיע והוא הזמין אותי להישאר.
ישבתי מאחורי הקלעים ושרתי איתו את כל השירים שכבר הכרתי מכל
הצעקות של טל ועינת. הכי נהניתי כשהוא שר את "בדרך לגימנסיה",
כל השיר הוא הביט עלי ואני צחקתי.
בלילה חזרנו למלון, מסתבר שהוא היה מלון אחד סמוך לשלנו,
נכנסתי איתו לחדר ועשיתי איתו אהבה, עשינו את זה כמה פעמים,
בעיקר בסגנון "סע לאט", אבל פעם אחת לא ממש הלך לו והוא ביקש
את תנוחת "לבכות לך", אפילו שזה לא ממש היה שיר שלו וגם אני
ידעתי את זה, אבל מה איכפת לי? זמר כזה, זמר אחר, העיקר שאני
פה עם אריק איינשטיין.
חזרתי לטל ועינת... הן כבר היו שיכורות לגמרי, וטל הלכה למלון
עם החבר הזה שלה.
אחרי חמישה ימים שוב ישבנו במכונית, אני נהגתי וכל הדרך השמיעו
שירים עבריים בגימל, כשהשמיעו את "בדרך לגימנסיה" חייכתי, וטל
ועינת שמחו שאני משתתפת איתם בשמחה.
בטח- משתתפת, כל הזמן, ושוב הן שרות אריק איינשטיין בקולי
קולות







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עד עתה לא הבנתי
מדוע,
אבולוציונית,
ביכולתנו להפיק
צלילים גבוהים
שאיננו מסוגלים
לשמוע באוזנינו.
עכשיו הבנתי.
כדי שנוכל לבכות
חרישית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/6/01 5:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה אור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה