אור גת / כל הג'אז הזה |
כשאדמיין אותך מרחוק
זה ישנה כל פרט
חוץ מזה. כפות הרגליים
נוגעות באדמה.
חיוכים קטנים מתרחבים
כשהנוסטלגיה שרה שיר ערש
אבל אני יודעת
את המבט הזה שלך, כאילו
מצפה שאפתיע אותך.
בימים אחרים ניפגש ברחוב
ונחייך, כאילו יש לנו סוד משותף
באותו לילה תחזיק אותי
כמו שאתה אוחז את הבס,
תפרוט ג'אז עדין בשערי
ותראה
שלא יצאתי מכוונון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|