לוט בערפל / יד שמבינה |
אני לא חש בטוב כשאני עם כולם
רוחי נודדת מעל אוקיינוסים שלווים
וגופי מנסה לרקד בין צללים אפלים
אני הוא זה שאף פעם לא עצוב?
כי לא ראיתם אותי ביגוני הנבוב
הוא מוחבא במסדרונות לב חשוכים
מעיק וקורע מבפנים את הנתיכים
אין מי שיבין אותי
יד שתלטף ותיתן את הכוח
להיות שם בעצב ואותי לא לשכוח
שכרון חושים שוב תופס אותי בהפתעה
אך זה לא אני שצוחק כמו נער בהפרעה
אני רק זקוק ליד שמבינה
נכתב בשלהי תקופת ההתבגרות תקופת הבלבול והחלומות הגדולים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|