הייתי רואה מלאכים. הם היו באים אלי בלילות, חמושים בכנפיים
ענקיות. סיפרתי על כך לאלכס, שותף שלי, אבל הוא פתר את הסוגיה
ב"מיכאל, אתה שותה ומעשן יותר מידי". זה נכון, הייתי מעשן
ושותה יותר מידי. אבל באמת ראיתי מלאכים.
ביקורי המלאכים לא היו מרהיבים ומלאי תוכן, כמו שהיה ניתן
לצפות משליחי אלוהים; בעיקר שתקנו: אני בוהה בדמות המכונפת
המרצדת והמלאך מסתכל עליי בעיניים עצובות. עד היום איני בטוח
לגבי זהותם: האם היו הרבה או שמא זה תמיד היה אותו אחד. הם באו
בחשכה מוארים רק ע"י הילה ירקרקה מעומעמת סביב גופם. ניסיתי
להוכיח לעולם את קיומם: בבקרים שאחרי הייתי תר בחדרי הקטן
במעונות אחרי איזו נוצה נושרת מכנף, שערה או חתיכת עור זוהרת.
לשווא. הייתי מוצא על הרצפה המלוכלכת רק גזרי ציפורניים וגושי
נייר טואלט משומש שפספסו את הפח.
כדי להרגיע את עצמי ולהיווכח שעדיין לא איבדתי את שפיותי,
חיפשתי באינטרנט עדויות על ביקורי מלאכים. שפע האתרים שמצאתי
שכנעו אותי עד כמה שכיחה התופעה, אך כל המידע והריחוק האנליטי
שצברתי בשעות היום התנפץ בשניה אל מול דמויות ירקרקות בלילות.
לפעמים המלאכים היו נעלמים לזמן מה ואחרי שבועיים הייתי מתמלא
בטחון שלא יחזרו עוד, ואני יכול להמשיך בחיים הנורמליים. באותו
הלילה היה מופיע יצור מכונף, ונדמה היה לי שראיתי חיוך בזויות
פיו.
לילה אחד, כאשר המלאך הופיע, ישוב על הכסא לצד המיטה, מעיר
אותי במשק כנפיים וריח עז של  אורוות סוסים, סירבתי לשתף פעולה
במשחק השתיקה. ניסיתי ללחוץ על המפסק, אך האור לא נדלק.
"תראה", אמרתי: "נמאס לי. אני הולך להעיר את אלכס. אני רוצה
להראות לו אותך."
"עזוב", חייך המלאך בעצבות "עד שהוא יגיע אני כבר אעלם, והוא
שוב יחשוב שהתמסטלת ויחרים לך את כל החומר."
לאלכס באמת הייתה תכונה מעצבנת של שמירה על אורח חיים בריא -
לא רק בעצמו, אלא גם באחרים. בגלל זה תמיד ניסה להטות את חיי
לצד הנכון של המתרס, מאיים (מגובה בעליונות פיזית מובהקת) כי
יחרים לי את כל החומר אם יתפוס אותי מעשן או מסטול בבית. אבל
חוץ מזה הוא היה די בסדר.
"מה אתה רוצה ממני?" שאלתי, מופתע מבקיאותו במערך הכוחות
בדירה.
המלאך גירד את כנפו השמאלית בשעמום ושתק.
"דבר כבר, אני מתחרפן כאן," כמעט צעקתי, מתרומם ממשכבי.
המלאך הצמיד אצבע לשפתיו:
"שקט, אתה תעיר את כל הדירה."
"לא איכפת לי. דבר. מה אתה רוצה ממני?"
"אני אישית כלום. רק עושה את תפקידי." הוא שוב גירד את הכנף.
"ומה הוא תפקידך?"
שתיקה.
"אני הולך לישון," הודעתי וחזרתי לשכב, מסתובב עם הגב אליו.
שהינו כך בדממה רועמת כמה דקות. אחר כך הוא השתעל. לא הגבתי.
"אתה יודע," אמר המלאך, "אתה זה שהתחלת."
"אני?!" הסתובבתי אליו בזעם.
"כן, כל זה היה הרעיון שלך."
פתאום הוקרן בראשי סרט צבעוני קצר, בו כיכבתי אני במקלחת,
שיכור לגמרי, מסתבן וצורח:

And down the waterfall, wherever it may take me
I know the life won't break me when she comes to call
She won't forsake me. I am loving angels instead

"זהו?" הזדעקתי.
"כן", אמר המלאך בספקנות "זה וכמובן הכמיהה הבלתי-נדלית שלך
למסתורין."
"המה?"
"נו, אתה יודע, מסתורין," המלאך נראה נבוך, " הכמיהה לבלתי -
נודע, לעולמות אחרים. כאלה."
"אין לי שום כמיהה", אמרתי.
"יש, יש. פשוט עוד לא ממש נפתחת אליה", אמר המלאך, מסתכל
בריכוז אל תוך עיניי. הוא שתק כמה שניות והרהר בקול, "אבל אולי
באמת באנו אליך מוקדם מידי."
"לא מוקדם מידי ולא מאוחר מידי. אני לא רוצה לראות אתכם, לא
עכשיו ולא לעולם."
"אתה בטוח?" שאל המלאך בחומרה.
"לגמרי."
"אז אין לך שום דבר לומר לנו?"
"למה לכם יש מה לומר לי?"
מלאך חשב לרגע: "לא, לא ממש."
שתקנו קצת ואז המלאך התרומם מהכסא ואמר:
"טוב, אז נפרד כידידים, אה?" גירד את הכנף ונעלם, הפעם בלי שום
רעשים וריחות מיותרים.

מאז הם (או הוא, עד היום איני יודע) לא חזרו אלי. התחלתי לעשן
ולשתות פחות מחשש שמא בכל זאת היו כל החזיונות רק תופעות לוואי
של שימוש יתר. את הזמן הרב שהתפנה לי אני ממלא בסרטי פורנו
שאני מוריד מהרשת. לפעמים, בהפסקות שבין חדר כושר ושיעורי בית,
גם אלכס מצטרף אלי. כמו שהוא אומר: "בעתות מצוקה, מינון נכון
של צפייה באקטים מיניים של אנשים אחרים הוא תחליף בריא ביותר."

באופן כללי, חיי הולכים ומתבהרים ורק לאחרונה התחילו להתרחש
דברים ששוב החלו להטריד את שנתי. חתול ג'ינג'י מסתובב תמידית
ליד הכניסה לביתן, כאילו אורב לי, וכשאני עובר לידו הוא נועץ
בי מבט ירוק נוקב ומיילל. בלילות אני שומע אנחות, שריקות,
נהמות ויללות שחודרות לחדר גם דדך חלונות סגורים ותריסים
מוגפים. לפעמים גם מתפשט בחדר ריח בלתי מוסבר של גופרית שנעלם
רק אם אני קורא למישהו מהשותפים שיריח. אחרי כל אזעקת שווא
אלכס מסתכל עלי בבוז, כאילו אומר: "שוב נפלת, אה, יא מסומם".
אולי עשיתי טעות כשגירשתי את המלאך הבלתי מזיק ופתחתי פתח
לסקרנות השטן? לעיתים, אני תופס את עצמי מזמזם במקלחת:
"She won't forsake me. I am loving angels instead"