[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלון בר
/
קוטג'

טוב, אני יודע שזה נשמע קצת מוזר, אבל אני מדבר עם גבינות. אני
לא משוגע או משהו באמת שאני שפוי בדעתי, אל תעשו לי פרצופים
בבקשה, גם לא עיניים.

אני בטוח שאם רק תנסו לדבר עם הגבינה שלכם מיד תגלו שיש לכם
הרבה מה ללמוד ממנה. אני במיוחד אוהב את הבולגריות יש להם תמיד
עצות טובות, טוב אני יודע שיש כמה כאלה שרק מזיינות את השכל כל
היום הקוטג' למשל... שונא קוטג'. היתה לי פעם גבינה אחת תוצרת
הולנד, משהו מה זה חמודה, כזאת שכל ערב היתה מתקשרת אלי ומדברת
שעות על הא ועל דא, על דברים חשובים ודברים קצת פחות חשובים,
אבל היו לנו רגעים יפים אין ספק. כל יום היתה מספרת לי מה עובר
עליה שם במגירה במקרר ואיך קשה לה לראות את החברות שלה נחטפות
מהמדף ונמרחות על לחם שחור פרוס באכזריות, היא סיפרה לי כמה
שהיא פוחדת מזה שהיא תהיה הבאה בתור. אני ממש דאגתי לה, פחדתי
שיאכלו אותה, אולי אני הייתי סתם אגואיסט ולא רציתי שיאכלו לי
את החברה הכי טובה אחרת לא יהיה לי עם מי לפטפט כל ערב...

החלטתי ללכת למקרר לפתוח את המגירה של המוצרי חלב ולהיפגש
איתה, זאת תהיה ההיזדמנות שלה לברוח משם.
זאת לא משימה כל כך פשוטה בשביל גוש פרוותי בגובה 5 ס"מ. אבל
כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא מוותר בקלות. אני ידוע בתור אחד
כזה מקומבן אני תמיד מצליח להגיע למטרות שלי, אז ככה אחרי כמה
טלפונים הגעתי במסוק פרטי עד למגירה של המוצרי חלב במקרר.
כשפתחתי את המגירה ראיתי מולי שלוש גבינות מפטפטות, אחת
בולגרית שלא מפסיקה לעשות תנועות גסות עם הידיים, אחת צהובה עם
תווית של גבינת העמק, והאחרונה איזה גבינה תוצרת הולנד, זאת
ההולנדית שלי. כל כך רציתי לקפוץ פנימה ולחבק את ההולנדית שלי
אבל עד היום, שנה וחצי אחרי אני לא יודע מה עצר אותי באותו
הרגע, פשוט עמדתי והיסתכלתי על היפיפיה שלי. אחרי איזה דקה
הגבינה ההולנדית שלי קלטה שאני עומד שם ומסתכל היא הסתכלה לי
ישר לעיניים וחייכה, היא ידעה שאני צריך להגיע אמרתי לה בטלפון
לילה לפני. אחרי דקה של חילוף מבטים קפצתי פנימה תפסתי אותה
ביד שמאל, למרות שאני ימני, גם ביד וגם בדעה, אבל אני אוהב
לגוון, ומשכתי אותה משם יחד איתי. יצאנו מהמגירה של המוצרי
חלב, קפצנו יחד על איזה מדף צפוף ונעמדנו ליד טחינה מקולקלת לא
יודע כמה זמן היא עמדה שם לפנינו. ברגע הזה הגבינה שלי בחרה
לשתוק. אחרי עוד כמה דקות של דממה ומבטים של חיבה אחד בשני
אכלתי אותה.

אין לי מושג למה. וזה מוזר כי אני כאן כדי לשמור שאף אחד לא
יאכל לי אותה. אולי זה בגלל שבסופו של דבר אני סתם עוד עכבר
וזה טבע הדברים. עכשיו, שנה וחצי אחרי אני יודע שאסור היה לי
להתאהב בהולנדית, סתם זונה בצורה של גבינה, אבל עדיין לפעמים
כשהבטן שלי עושה רעשים וצוחקת עלי אני מרגיש קצת אשם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא סתם אימרות
שפר בקוביות
צהובות, שיהיו
דמויות - שהם
ילמדו אשכרה
לבנות דמויות.

הקופירייטר של
אלוהים משכנע,
אבל לא עובד לו


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/6/01 5:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון בר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה