יש ילדה, שלי חברה,
משחקת משחקים, ללא הפסקה.

יש ילדה, שלי חברה,
מודדת מסכות, אינה מסירה.

אותה ילדה, שלי חברה.
אותה ילדה, לא מבינה.

רוצה להפסיד במשחק,
והמסכות - להעלים.

אך איננה מצליחה.

אותה ילדה,
מאוהבת באהבה.

היא מתיימרת,
לרצינות, שקידה ואהבה.

אך השגרה הורסת אותה.

אותה ילדה, ששלי חברה,
התאהבה.

המשחקים מפסיקה,
המסכות מורידה.

נשארת עירומה,
חשופה.



כתבתי את זה פעם, בתור פנטזיה, שיום יגיע ואני
ארגיש ככה עם מישהו.
ואתה, בייבי, גרמת לפנטזיה להתגשם.
ואני בחיים לא אשכח לך את זה.