זהו כאן הכל נגמר. זה היום האחרון שלי בחיים, זה היום האחרון
שבו אני יכולה לעשות כל מה שרוצים. ומפה אפשר רק להתקדם...
לגן עדן אני עוד יגיע, אני בטוחה. ואני אשב שם למעלה עם כנפיים
ארוכות ובשמלה לבנה כמו המלאכים בסיפורים ובאגדות, ואני אשב שם
על ענן לבן, אשב ואשקיף על כולם. ואראה כמה אנשים טובים עוד לא
פגשתי, וכמה אנשים רעים שכבר הכרתי. אני רק אשקיף ואשתוק,
ואשלח נשיקה חמה למי שיזדקק לקצת חום ואהבה. אני מבטיחה לא
להשאיר אף אחד לבד. אני מבטיחה לבקש מקופידון האהבה שישלח חץ
קטן על כל לב בודד שבסך הכל מחפש את החצי השני שלו. ואף אחד לא
יהיה בודד, ואף אחד מחורף לא יפחד, ואף אחד לא יישב מול החלון
ויראה את טיפות הגשם זולגות כמו הדמעות בעיניו. אני מבטיחה
שבכל חורף ליד כל נערה יישב נער שיאהב אותה ויחבק אותה כי קר.
וזו ההבטחה האחרונה שלי על האדמה.
כל כך הרבה דברים יש לי לעשות ובעצם, שום דבר. אין כבר יותר מה
לעשות. ממי שרציתי להיפרד כבר נפרדתי ואת מי שרציתי לחבק כבר
חיבקתי, ולמי שרציתי לתת מזכרת כבר מזמן נתתי.
ועכשיו השניות עוברות והדקות, ובעצם אלו השעות האחרונות. ואני,
אני לא מפחדת אני יודעת שלמרות שאני הולכת אני בעצם נשארת.
ורק דבר אחד לכולם עכשיו אני אומרת: אל תשכחו שאותכם אני
אוהבת, ומעלה כשתסתכלו טוב טוב תראו שעליכם אני שומרת...