שירה היא בחורה שהולכת לפי הכללים, יש לה גבולות ידועים. תמיד
מקשיבה לעצותיה של אמה, מאופנועים מפחדת, לא סומכת על מילה של
גבר ואף פעם לא תעשה סקס עם מישהו שהוא לא בחיר לבה.

שחר הוא אליל הבנות. ואין לו גבולות. לאחר שהשתחרר מהצבא עבר
לגור בדירת חדר בשנקין.

שחר ושירה הכירו לפני 3 שנים. בשנה הראשונה הם יצאו קצת יחד
אבל שום דבר רציני לא התפתח.
שחר "התמסד" עם בחורה שלא אהב במיוחד, ושירה המשיכה את מסלול
לימודיה.
כששחר נפטר סוף סוף מאותה בחורה, הוא יצר עם שירה קשר מידי.
סיפר לה כי הוא עבר לגור בת"א ושהוא מתגעגע אליה מאוד והוא
נורא ישמח אם היא תקפוץ לאיזה סופ"ש לת"א לבקר אותו.
שירה שהיא בחורה שהמציאו עלה את המשפט "מים שקטים חודרים עמוק"
לא הייתה בכלל תמימה והבינה מיד מה הולך פה.
היא רצתה את שחר בדיוק באותה מידה ששחר רצה אותה לכן לא ויתרה
על הרעיון לנסוע לת"א.

שירה, היא בחורה שעברה הרבה בחייה, לכן היא מציבה לעצמה
גבולות. גבולות שלא כדאי לה לעבור ואתם בת"א במיוחד לא עם שחר.
בנים רבים הצליחו לנצל את טוב לבה ואת תמימותה. אך לא עוד. היא
ידעה בדיוק מה היא רוצה ומה אינה צריכה לעשות.

ברגע ששירה הגיעה לת"א היא יצרה עם שחר קשר והם החליטו להיפגש
בערב. שחר בא לאסוף אותה.
כשירדה שירה מהדירה של אחיה ראתה את שחר עומד ליד אופנוע. היא
צחקה בלבה. הוא היה מקסים מתמיד. כל כך גברי עמד שם עם הקסדה
מוחזקת בידו. הוא חיבק אותה חיבוק עדין אך עם משמעות מסויימת.
"יאללה נוסעים" הוא אמר. "אני לא עולה על הדבר הזה" הפחד התחיל
לזחול במורד בטינה של שירה. "שירה באמת, אני יסע לאט ולא יהיה
לך מה לדאוג. תוך 5 דקות אנחנו אצלי בדירה"
חצי שעה נסה שחר לשכנע את שירה, אך לשירה יש גבולות והיא מפחדת
מאופנועים, לכן עלתה על האופנוע חבשה קסדה, חיבקה חזק חזק את
שחר ונתנה לו סימן שיתניע.
שחר נסע מהר, ובכל סיבוב קטן הורגש. מרוב המהירות היא נצמדה
אליו חזק עצמה את עינה ונתנה לרוח לשחק בגבה.
הוא נהנה מהמגע של שירה בגבו וליטף את רגליה תוך כדי נסיעה,
כדי להרגיע אותה שלא תפחד.
אחרי רבע שעה של פחד והנאה הם הגיעו לשנקין לדירה של שחר.
היא עלתה אחריו במדרגות וידעה שמשהו לא נראה לה טוב.
דירת חדר קטנה, אך נוחה. שחר הכין להם לשתות משהו ונשכב לידה
במיטה. הם קצת דיברו פיטפטו ואז הוא נישק אותה, לאט לאט
בצוואר.
פתאום נשמע צלצול טלפון, זו הייתה אמא של שירה. "שירוש תשמרי
על עצמך, זה ת"א לא כרמיאל, בלי שטויות ואל תחזרי מאוחר לדירה
של אחיך. אני מבקשת ממך תזהרי" ורק בגלל ששירה ממש שומעת לאמא
שלה היא זינקה על שחר נישקה אותו נשיקה לוהטת.
לאט לאט בגדיה נזרקו על הרצפה ליד בגדיו של שחר. היא נעצרה
לרגע ואמרה "יש לי גבולות, אני לא יכולה. זה סוג הדברים שאני
לא אמורה לעשות" אמרה לשחר במבט מהורהר" אני לא מבין, את לא
מרשה לעצמך להנות?" אמר לה שחר מופתע.
תמיד הוא ידע לשכנע אותי חשבה לעצמה שירה. נו טוב בכל מקרה זה
כבר משהו שהיה אמור להיות ממזמן. אז נחרוג מהגבולות. על
האופנוע כבר עליתי, אני פה בדירה לא מקשיבה לאמא שלי. אני כבר
ערומה לידו...

והוא חדר אליה... משם כבר כל החטאים התבצעו.
כשתחזור שירה לכרמיאל היא תשוב להיות הבת המושלמת של אמא שלא
עושה שטויות בלילה.
בפנים היא יודעת שת"א זה המקום שלה...