הלב דופק
לצד מסך עשן לבן
(ולא של הסיגריות)
לאט עובר הזמן
הכל נראה איטי
היד זזה לאט
השפתיים זזות
הם מדברים אליי
אני לא שומעת
(לא אותם לפחות)
מוזיקה מתנגנת
(אולי רק אצלי בראש)
אחר כך
במכונית
על כביש מהיר
(אולי שניים)
במסעדה תימנית
אני שותה רק קולה
ואז לבית
לא מוכר
לא שייכת לשם בכלל
(לבית)
ביציאה בריכה
כל כך קר
גשום
ואין לנו מטריה
שקיות ניילון על הראש
שלא תהרס התסרוקת
ודמעות חוצפניות
מדגדגות את הגרון
מלוח
קצת מתוק
את הלילה הזה עדיף
למחוק
(אולי)
השיר נקרא פוגל חסר משמעות, כשם השלט באחד הבתים שלידו עברתי
באותו לילה, "כאן גרה משפחת פוגל" והוא אכן חסר משמעות, לא
השיר כי אם השם. |
