לקאופמן היתה עגלה.
הוא התשמש בה כדי לרתום את סוסיו אליה כדי שיוכל להסתובב בכפר
ולמכור חלב לכולם.
את החלב, היה לוקח מהחלבן בבוקר, שהיה מאחל בוקר טוב.
אחר כך היה מסתובב בשוק ומוכר חלב לרוכלים ואז עובר מבית לבית
ומוכר חלב לכל האנשים בבתים.
ואז הוא היה מגיע לבית של ראש העיירה ונותן גם לו חלב ואז הוא
עוצר אצל מרת רוזנברג.
מרת רוזנברג נשואה למר רוזנברג, אבל קאופמן תמיד אהב אותה.
והיא היתה בוגדת במר רוזנברג עם מר קאופמן.
ככה היה חי קאופמן כל יום מחדש עד שמת בסוף ואף אחד לא ידע
שהוא שכב עם אשתו של רוזנברג.