|
זהו אני כבר כשיר
חייב אני לכתוב לפני זה שיר
בידע על זה אני כבר עשיר
מחכה אני ליום בו אני אלבש את המותג
מותג המלחמה הנצחי של הצבא
צופה קדימה במשקפת חדשנית
אך המערכת הזאת כפני שנראה איננה עדכנית
איני יודע לקראת איזה מסע
מסע של 50 ק"מ של סיפוק עם קריעה
או מסע הליכה סתמי קצר לפני השקיעה
יש תקופות בחיים
שבהם לזמן אין משמעות ותקפות
אני מתיימר להסתכל אחורה ומוצא הרבה רגעים
ממחשבה על העתיד אני מתמלא עייפות
זכרונות טובים ומתוקים שאני שומר לעצמי
חוויות הכרחיות שקרו לי לתומי
כמו שרשרת מוזהבת שאני עונד
כמו רגע לפני מוות שבו אני עומד
הזמן עוצר מלכת
מתי כבר אוכל רחוק רחוק ללכת?
מסביבי כולם רצים ומתזזים
ואני כמו עמוד תאורה שלא מאיר לאף אחד את הדרך
הפז"ם שלהם שעות ימים שבועות וחודשים דופק
ואני עדיין חסר מיקום בשביל לראות בבירור את האופק
רוצה להרגיש שאני חלק ממשהו
ממסגרת מסודרת ואתגר גדול ושונה מאין כמוהו
עוד לא עליתי על הג'בלעה הראשונה
והמכונית אל הבסיס עדיין חונה
חברים כבר מתגייסים ומספרים
אצל כולם חלים שינויים
יש דינאמיקה,יש פעילות
אך הצבא מטפל בי בחוסר יעילות
כרגע יש בי רק דריכות
כל מה שרציתי ומהצבא ביקשתי
לא נענתי וקיבלתי רק "זיבי" עד שכבר לא דרשתי
יש תקופות בחיים
שבהם לזמן אין משמעות ותקפות
אני מתיימר להסתכל אחורה ומוצא הרבה רגעים
ממחשבה על העתיד אני מתמלא עייפות
זכרונות טובים ומתוקים שאני שומר לעצמי
חוויות הכרחיות שקרו לי לתומי
כמו שרשרת מוזהבת שאני עונד
כמו רגע לפני מוות שבו אני עומד
הזמן עוצר מלכת
מתי כבר אוכל רחוק רחוק ללכת? |
|
|
הדלת אינה
נעולה
זאת טעות אופטית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.