אלוהים נתן לי ראש
לא מרשים לי לפרוש
אני במרוץ עצמי
אני מול איך שרוצים אותי

נתתם לי את החיים שלי את הידיים שלי את הראש שלי
את הדעת בתוכי
ומסתבר שהיא טובה מדי בשבילי האויב הכי גדול שלי
אמא שלי ,אימה שלי, בשביל החלומות שלכם הבאתם אותי

הפחד להכשל זה לא יתרון זה רק צרות
כי אם לא רואים מה יש למטה אז אין רצון לעלות
אני במרוץ עם עצמי ועוד כמה קטועי רגליים
מנצח ברור מראש אבל המטרה הייתה שמיים
חוזר הבייתה אחרי עוד יום במשרד
מצליח לשחרר רק משפט וגם זה בקושי כמעט
מקבל ת'אקסטזה של האפס המוחלט
בחדר אני אמצא לי מקלט כשאני שוב מעוות מוקף בהמון של הלבד
תוהה לאן אבד האחוז המאה ו-אחת.
ד-ג-נ-ר-ט, אמא מה אמרת ?
אותו יום שהלכת זוכרת מה היה לך רק אכפת ?!?!
אותו סרט מוקלט אותו תקליט שנשרט
משנת אלף תשע מאות שמונים וקצת
התינוק הזה נועד לגדולות, מחיר פעוט, שלא ניתן לו לחיות
כדי להסב לכם קצת נחת אני חייב לשבת על התחת
אבל מה שכבר יש לי, אמא,  אני לא צריך לקחת
אחרים נכשלו ההפרש מוטל עליי
להציל את השושלת, למה נולדתי לרמאי ?
ותודה זקניי על כל אפונה על כל פיתה כל חום של בגט
לא אשקר לא חסכתם ממני  דבר שיכולתם לתת
שום דבר שכסף בורגני יכול לקנות
אבל בתום הרכישות נשאר רק מוח מת
ותודה על כל מטר בית על כל בגד לגופי
רק תבינו קשה לרוץ הלאה כשיש תמיד חומה מולי


אלוהים נתן לי ראש...

אתה מסוגל, אתה יכול, תשתדל יותר
קצת יותר מדויק, יותר גבוה, קצת הרבה יותר מהר
כי כל הגאווה הרי, כל השיגעון הזה
כל הזבל מהקצה אל הקצה
זה רק לעצמכם, רק אל תשאלו אותי- מה אני רוצה.
גם פרס נובל, אם לא ברפואה  זה לא מתקבל,
הו רב חובל, קח אותי, ת' תורן נקפל
למקום רחוק, בלי פטיש על ראש, בלי מורה בישראל.
ולהיכן הפליגו השאיפות, החלומות, התאוות
איפה ממוקם בעצם ראש מעייניי
מתי יהיה כבוד
מתי אשמע "גאים בך" מאחד משני זקניי.
לא רוצה לקרוא לאמא 'המורה', לאבא- 'המפקד'
מי תגידו מי נותר פה לעודד

אלוהים נתן לי ראש...


"זה טוב, אבל... זה לא מקובל... יש לך פוטנציאל"
אותו קול מקולל
בחיי שזה לא קל
להיות צאצא של שני פדנטים
תמיד בנאומים פואטיים
זיוני שכל בדואטים
מוכיחים כמה הם פאתטים.
תמיד לימדו אותי פה להנהן ולהגיד תודה
אנ'לא פרויקט אישי , אנ'לא ניסוי מעבדה
תתפלאו שאפילו לילד יש גם שפה
אז הנה תאכלו את זה- בתיאבון בבקשה

לכו תצטיינו בעצמכם אם אתם רוצים ת'תהילה.