[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מי זה העיר ילדה מתנומה?


זה זמן רב לא חשה רוחה בהלמות נשמתה.
ליבה לא ידע להחסיר פעימה.
נשבעה לעולם לא להסיר החומה,
שהסתירה נפשה ממגע של אחר.


לבד תישאר צמודה אל עצמה.
כך תשמור על עצמה בשבילי הדממה.
הבטיחה לא לקשור מחשבה אל שדות זרים
ולהחביא נסתרות במקום מבטחים.


מה הטעם כעת למאמץ שהושקע?


הוא פתח חלון אל צפונות לבבה
והצית דמיון ששקע ונכבה.
הוא העז להפיח תקווה ברוחה.
בגללו התגנב חיוך אל דרכי הבעתה.


במקומות שהוסוו מאחורי שיחים עבותים
הפכו זיכרונות אפורים לשבילים מוארים.
אף נדמה היה שלא תדע להרגיש גם אם יגע.
די מזמן נחבאה הילדה וגוננה בשתיקה.
בגללו, נראה,אין דרך חזרה.


יש סיבה לראות האור בקצה המנהרה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הייתי רעבה, אז
אכלתי אורז.
אחרי הגרגר השני
כבר הייתי ממש
מפוצצת. אז
הקאתי.



דוגמנית אוכלת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/12/98 13:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביגיל עדין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה