בוכה על הקבר הקר.
אני רוצה לחיות איתך,
שם! למעלה לעולם!
למה את לא חוזרת?
ראיתי אותך על מיטת החולים נתתי לך נשיקה רכה, אחרונה.
למה? למה נתתי לך אותה?
למה נתתי לעצמי להאמין שאת באמת תלכי?
לא כייף שם, תחזרי.
את היית שלי ואת עדיין איתי.
מניחה ורדים וורודים כדי שיהיה לך נעים,
אוהבת אותך בן אדם יקר.
בתיקווה שאגיע לשם בזמן.
(נכתב על סבתא שלי ז"ל)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|