אי שם במרחב יושב קבצן,
הוא שתוי, שפוף ומזיע.
קול שירה עולה נירגן,
אבל הלחן די מרגיע.

אי שם במרחב עומדת חבורה,
צעירים, יפים ומלאי שמחה.
הם עוזבים את אור המנורה,
את השעמום מחליפה חמה.

אי שם במרחב עומד לו צלב,
צילו ארוך, כהה ומתמיה.
צחוק נישמע מצעיר מעונב,
כי זה הוא על הצלב, כמה לא מפתיע!?

חבצואל היבוסי,
משהו גדול עומד להתרחש.
04.10.2002