בסוף נעלתי את הדלת החבאתי את המפתח בארון שליד הדלת, שהוא
המקום הכי צפוי בעולם, והלכתי הביתה. מה הטעם בכלל להחביא את
המפתח אם ברור כבר שמי שרוצה לפרוץ פשוט יפתח את הארון ושם הוא
יהיה מונח, כסוף וגלוי?
אז חזרתי אחורה. הוא היה עדיין בארון, בדיוק איפה שהנחתי אותו
לפני עשר דקות. חיפשתי מקום טוב יותר להחביא אותו. היה עציץ
ריק אבל נורא גבוה ואם הייתי מצליחה להכניס את המפתח בזריקה
הייתי צריכה סולם בשביל להוציא אותו משם. הייתה המחצלת בכניסה
שמדי פעם חתול אחד או שניים היו מושכים מתחת לסככה בשביל
סייסטה קיצית ורכה, ומה אם איזה חתול יבלע את המפתח? איך יכנסו
מחר?
הייתה גדר חומה בין המרפסת לחצר שאי אפשר היה לעשות איתה כלום
וארגז חול שזה מחבוא טוב אבל מסוכן למקרה שהמפתח פשוט יטבע שם
לעד ולא ימצא לעולם.
לבסוף החזרתי את המפתח למקום שהיה פעם. והלכתי הביתה.
זה ממש טיפשי לנעול בכלל אם ברור שמי שרוצה להיכנס יכול.
אז חזרתי לשם, הוצאתי את המפתח מהארון שליד הדלת, הכנסתי אותו
למנעול ופתחתי את הדלת. לחיצה על הידית לברר שהיא באמת פתוחה
וסגרתי אותה אחרי, לא נעולה. את המפתח השארתי בארון.
מה הרעיון של לשים את המפתח בארון, אם הדלת ממילא פתוחה?
חזרתי על עקבותיי שוב ושמתי את המפתח בחור המנעול. עכשיו יותר
טוב. אם הם רוצים לפרוץ פנימה שלפחות לא יעשו בלגן בארון.
ואחרי שהם מסיימים בפנים שינעלו את הדלת, בימינו אסור להשאיר
דלתות לא נעולות כדי שכל אחד שיעלה על רוחו יוכל להיכנס.
ואני לא רוצה לשמוע תירוצים שהם לא ידעו איפה לשים את המפתח.