אני יושב בבית קפה עם אבא שלי והוא מדבר אליי. הוא אומר לי על
איך שאמא שלי אשמה בהכל. ואני, שאמא שלי מכשפה משוגעת ואני
יודע את זה, עדיין מטיל בו ספק. הוא מסביר לי למה זאת היא
שאשמה, ואיך נולדתי בכלל ומתאר את הכל מההתחלה ועד הסוף שאבין
כי אני הרי עוד קטן (הוא חושב), ואני, כן, מטיל בו ספק.

והנה מגיע המלצר, אוחז בקרואסון ביידיו המטונפות, ואבא אומר
שהוא לא חם מספיק, ושולח אותו חזרה לחמם אותו במיקרוגל. המלצר
מתנצל על הטעות, והולך לחמם את הקרואסון בעזרת המיקרוגל, ואני
חושב לעצמי - מי יחמם את המיקרוגל?
אבא שומע את השאלה שלי וצוחק, כאילו שעמדתי על רגל אחת.

מכונית עוברת, ואבא מסביר לי איך עובדת הבוכנה שלה.