אני לבד עכשיו. לבד בלי אף אחד. האמת שכבר התרגלתי לזה אבל זה
מאד מתסכל כי ת'אמת אני לא אוהב את המצב הזה כ"כ.
אני לבד ואפחד לא איתי. אבל במיוחד מעציב אותי שאת לא כאן. זה
מעציב אותי כי אני אוהב אותך. ואין לך מושג כמה. אני לבד ואין
לי את מי לחבק ואין לי את מי לנשק. אין לי אפילו עם מי לדבר.
עצם העובדה שאני מתעד ברגעים אלה את הבדידות שלי, מעידה על כך
שאני בודד בצורה חסרת תקדים. אני לא מבין את זה. גיל הנעורים
לא אמור להיות הגיל האידיאלי לאהבה? אז למה? והרי אני רוצה
לתת. ואני נותן הכל. אז למה אני לא מקבל בחזרה? אומרים לי שזה
בגלל שאני נותן אולי יותר מידי. אבל אם הייתי נותן פחות היו
אומרים לי שאני לא נותן מספיק.
בכל מקרה זה לא מצדיק את העובדה שאני לבד עכשיו.
לבד ועצוב.
לאף אחד לא מגיע להיות לבד. בעצם יש כאלה שהייתי מעניק להם
בדידות.
תומר כן יא בן זונה. מי אתה בכלל? אז היא בחרה בך. כל הכבוד.
אני מאחל שלפעמים תרגיש רק שמינית מהעצב והמועקה שלי.
אני בן 16 לכל הרחות!! ואני מנסה כביכול לפענח את מהות החיים.
אולי בגלל שאני חופר בקקה אני נשאר בו.
ואני יודע שהכל נשמע מבולבל. אבל זה בגלל שאני מבולבל.
ולא אכפת לי שזה ישמע מבולבל.
אני אוהב אותך, נסיכה. אני אוהב אותך כ"כ.
תחזרי לחייך אלי
אני כל חיי אצטער שלא זכיתי לנשק אותך כל חיי



23.2.02