New Stage - Go To Main Page


אתמול אני זוכרת
היית ילדה קטנה
זחלת להתפנק
אצלינו במיטה.

לספוג את החום -
שיכולנו לתת
לפרוק הדמעות
אם לא יכולנו
משהו לתת.

הימים חולפים
עוד שנה עוברת,
מטבע הדברים
אני מאחורייך נשארת.

ילדה שלי!
אולי אחרתי המועד
אינך תינוקת עוד
את אישה כעת.

עבורי תשארי, אותה ילדה קטנה
עם המוצץ בפה והברביות ביד.
אני - רק אזוז מעט
אביט עלייך מהצד.

כאשר תזדקקי לי
אגיש לך אוזן וכתף
גם ביגון ואושר
אהיה שם, למענך.

אישה קטנה - ילדה שלי
אם לא השתמשתי מעולם
במילה הנכספת
הנה אומר עתה...

ילדה שלי - אותך אני אוהבת!

אף אם ילבינו שערותי
מהתגרות והתחצפות
גם אם אשאר מאחור - בעינייך
תמיד, תמיד - אגן עלייך.

הגיע העת לשחרר
אותך, מחבל הטבור
זה לא קל,
לשתינו זה ברור,

אחזור שנית על המילה
הנכספת...
אותך - באשר הנך
אותך - אמך אוהבת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/12/03 21:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדינה-וי ויינברג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה