ליולי

היית חובקת ונחבקת במי נדמית כאחותך.
יפה כמותך. שבירה ואוורירית כמו את את היא מול מראה שקופה,
שתיכן צחות זכות ללא ניוולות תחרותית,
מקבלות אחת לרעותה כפי שהינה.
ללא מאוימות.
עמדתן מיתעלסות ללא תנועה.
שפה לפה,
פיטמה זקופה לשד מבהיק מולה,
בטן לבנה שעדיין כה תלולה, בשלה להתעברות מלאה,
מחככת טבורה.
ערוות שלא נוגעות.
ירכך לירכה.
הכרתן אחת את רעותה לכל חלקה,
לכל ניקבה,
לתא ותא.
לדקותה של שערה.


היה נוסף.
גבר שחבקן שתיכן.
את היית זו שבגבך אליו.
את המביאה,
את המוציאה,
מעניקה לו זכות להיסתופף בכן.
היתה זו נשיותך האימהית שאינך יכולה לה
מאצילה על זכרותו האלימה,
והוא עומד.
ניכנע.