בהתחלה גרתי בתוך נייר עטיפה
הכרתי את ההרגשה כל כך לעומק ככה שבפעמים
הראשונות שלי ממש ממש היה קשה לי להתרגל לשקית.
איזה נורא זה-לשים אותך בתוך שקית
ככה,בלי שום הגנה עליונה
זוועה!
אבל מה?!אין לך ממש ברירה
אתה חיי בזה,חיי עד שלוקחים לך את החיים.
ואני לא טמבל עם מילוי
שמעתי סיפורים
אני לא חרש..
על איך שקורעים ממך את ה'קשה',את עצמך ובשרך
מצמרר..
היה את ההוא-נו,זה עם החרדל והגבינה הצהובה-מקרה קשה..
קרעו ממנו את השקית-ק ר ע ו
אחר כך חתכו אותו לחצי,פזרו אותו בין ההמון
מעכו,השחיטו,לעסו,בלעו...
ועוד לחשוב ששילמו עליו חמש שקל שבעים...מה הוא איזה זונה?
איזה 'דבר' שבא אוכלים,שלא בא זורקים???
הבה נרימה ראשנו אל האופק
היישר אל העתיד שלנו,ונקרא בכל גדול:
כבוד לסנביץ'! כ ב ו ד! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.