[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פ. צביקה
/
הנאצי והקניבאל

מסיפורי האימה של חצות:

הקדמה


אלו הם 2 פושעים מושבעים, 2 פושעים בעלי מוח מעוות, בעלי
טכניקות פשע ערמומי ביותר, 2 פושעים שמוצעים את הפשע לפרוק את
יצרם התובעני ביותר. קורבנותיהם הם בני אדם, יתכן ואולי אתה
תהיה הציד הבא שלהם- האוכל לצלחת שיוכלו ממך, נשרף חי ונאכל מת
- בידיהם.


גוף הסיפור:

אוכלים ביחד. מתחלקים ביחד. נהנים ביחד. אותו הטעם לשניהם
ביחד. פועלים כזוג ביחד. יותר מחליא מאותו המין ביחד, אך
המשטרה אינה יודעת כי בעצם צריכים הם לעקוב אחר זוג- צמד
פושעים ולא אחד, כי אינם משאירים זכר לפשע. יש להם סגנון הרג
חדש, סגנון שמשביע את רעבתנותם- וע"י כך יש להם מה לאכול. גם
הורגים וגם אוכלים אחרי זה את הקורבן המת בדמות אדם, ומדוע
נחשבים הם כאדם אחד:

הכירו את הקניבל - שמידט סחגיבל, ממוצא גרמני, שיער שחור,
עיניים כחולות, שתי שיניים תותבות, בן למשפחת אצולה, סתם אוהב
ליסר להנאתו, קומיקאי ובדחן. אוהב לצחוק על אחרים.
ואת הנאצי- כלבו של שמידט הנקרא: דריבן, שחור, פנים מרירות
רוק, שתי שניים בחוץ צהובות, עיניים בצורת וי סיני, פרווה
מבריקה. רעבתן מכולם, מסוגל לאכול אדם חי בלי לשים לב כמה חזק
הוא צועק.
וכך הם עובדים:

לפני כשבועיים בעיירה קטנה בדרום אמריקה, חמש דקות לפני חצות,
יצא נער בגיל 20 לחייו לבלות, היה צריך לחצות את הכביש, ושם זה
כמו פרברים, באמצע הלילה יש לעבור סמטה חשוכה בדרך. התחיל הנער
הולך מהאוטו שלו לכוון הבודקה, כאשר ברקע נשמעה המסיבה. ומהרעש
לא שמע צעדים המתקרבים לקראתו, צל התחיל להתקרב אליו, ולפי
הפנס שם לב שיש משהוא מאחוריו, עצר רגע, הפנה מבטו מהר- וראה
דמות של אדם ממוצא גרמני שחור שיער ממשיך בדרכו אחריו. ניסה
לתת לו לעבור וכאשר ראה את הדמות שלו ממשיכה באופק נראה היה
שהוא, למרות שהמשיך, תחושה שעדיין מאחוריו. הביט אחורה, אך לא
היה איש, המשיך בדרכו אך עדיין היה זה מוזר. הביט שוב לאחור
ועדיין לא היה שם שום איש.

האיש שהיה מקדימה נעלם, היה שקט, כאילו ורעש המסיבה דמם, אך
הרגלים שלו הכבידו ללכת. הנער הביט שוב פעם לאחור והיה חשוך,
נעמד וניסה להתבונן ולא היה כלום, הנער ניסה להבין לאין נעלם,
אך המשיך להתקרב להמולה. אחרי כ-2 דקות, היה בטוח ששמע משהוא,
הסתובב אחורה, וראה שוב פעם את האיש הגרמני מאחוריו. ושוב פעם
חלף לידו. לנער היה נראה שהוא עוקב אחריו, והחליט לחזור חזרה.
התחיל ללכת, הפעם האיש הגרמני חזר שוב פעם מאחוריו בכוון ההפוך
בחזרה ונעלם באופק. הנער התחיל לפחד, מה האיש הזה, שרק הוא
הופיע כל הזמן? הפנה את דרכו חזרה למסיבה כי אין לו הרבה ברירה
והתחיל ללכת מהר. הגרמני שוב הופיע מאחוריו, האיש נבעל וקפא
במקום. כאשר הרגיש שהגרמני מתקרב מאחוריו, עצם עיניים והתקפל
לקבל מכה או משהוא, או אפילו סתירה בפרצוף. שמע את האבנים לידו
מרעישות מהנעל, אך נעשה שקט, האיש פחד לפקוח את עיניו, אך היה
חייו לראות האם כבר נעלם, או אולי מחכה הוא מאחוריו. פקח אט-אט
את עיניו במבטו אחורה, והאיש לא היה שם, שמע חריקות נעלים
מקדימה והפנה מבטו קדימה וראה את האיש כאילו והלך לאט, ורק עתה
מתחיל להעלם. אולם בדרכו ראה, שעבר כאשר תמונה שהיא נופלת
מכיסו בעוברו בדרך ונעלם באופק. חסר איפוק התקדם הנער וניסה
להרים את התמונה - הופיע בו תמונה של כלב רועים בצבע שחור בעל
מראה מפחיד כמו של נמר.

הנער נבהל, זרק את התמונה והתחיל הולך בזיגזג, לא יודע לאן
ללכת. כאילו והרצפה זזה ממקום למקום, כבר לא ידע באיזה מוצא
ללכת כי הכל נראה שמופיע הדמות. היה נראה לו שכל פעם הדרך
מתעקלת וחוזר חזרה, כאילו ועושה סיבובים וכל הזמן מאריך את
הדרך, למרות שהולך ישר, הדרך מתקדמת אחורה. פתאום האיש הופיע
מלפניו לשם שינוי, הנער הסתובב והתחיל ללכת חזרה, כדי שהאיש
יהיה מאחוריו כמו עד כה, שמזלו לא יהיה גרוע יותר. עד ששמע
נביחות, הסתובב, וכלב קפץ והתנפל עליו. התחיל משסע את גרונו,
והנער בלא הועיל לא מצליח לצעוק, כי שינוי תפוסות בדיות בעורק
של צווארו. אחרי שקולו נאבד, הכלב חרסם את אצבעותיו, ואת אפו,
דם כיסה את גוף הנער המנסה לצעוק מסבל - אך אינו יכול. ניסה
הנער להתגונן ולקח ענף, אך הכלב יחד עם העניו הכניס לפיו ולטש
זאת מידו, כאשר נשארה רק זרועו ללא כף היד מלאה דם מכיון שזה
היה בחוץ. בעוד והגרמני מתבונן מתחיל לחלק פקודות מגוחכות
לבדר את נפשו 'הלשון חלקה' והכלב משך בלשון ותלש אותה החוצה.
'האוזניים שומעות יותר מדי', וגם האוזניים כורסמו ע"י פיו, עד
שסיים 'חצי בקר גם לי, הגיע הזמן', ומגחך, והכלב סיים את חיי
האיש וחתך אותו לחצי. התחילו הם אוכלים, אחד את חלקו שלו, האיש
אכל את ידיו כבשר בקר או עוף, טוב למרות שהכלב חרסם את ראשו,
לאיש נשארו הרגליים, שהיו שעירות, והלבלב, טעמו דומה ללב של
בקר.

אחרי שסיימו נעלמו והמשטרה הופיע, רק דם ובגדים, אך לא דמות,
אי אפשר היה לדעת מי זה היה, ואם בכלל אותו הנער שיצא מהבית
ועוד לא נודע כנעלם. אחרי כן עלה האיש הגרמני למטוס כאשר הכלב
בתיק בתא המזוודות.  התישבה לידו אישה חטובה, חולצה כחולה ללא
שרוולים, מחשוף מאחורה, שיער בלונד חלק גולש ועיניים כחולות.
האיש הגרמני שאל אותה 'יש לך טעם טוב?' היא ענתה 'לא כמו שלך'
והלכה לשירותים. האיש השיב לעצמו בגיחוך 'תמיד יש מקום
לשינוי', והתקדם לכוון השירותים. הוציא מכיסו מגנט וסובב את
ידית המנעול שבפנים מבחוץ ונכנס, לא נשמעו שום צעקות מבחוץ,
ואף אחד לא ידע שנכנס פנימה אחרי שהיתה שם משהיא, שום סימן
למצוקה לא נשמעה, כאילו ומשהוא הפנט אותה לשתוק. פשוט, עבר שעה
וקצת יותר ודלת היתה נעולה, משהוא רצה להכנס והלך לדיילת סיפר
שהשירותים סגורים כבר הרבה זמן ורוצה להכנס. הדיילת אמרה שאין
מה לעשות לאדם בפנים יש עצירות ויצטרך לחכות.

אך האיש התעקש 'לא שמעתי שום רעש שם, אולי אין שם איש', הדיילת
הושיבה אותו בכיסה והבטיחה שתטפל בזה. היא הלכה לדיילת תורנית
וספרה לה והביאה לה חזרה את המפתח ספייר לדלת. היה צרור מפתחות
והיתה צריכה לחפש את המתאים, אז שמעה רעש של כאילו וזורקים
אבנים למים והדיילת התורנית אמרה לה 'שומעת, הכל בסדר הוא שם
בפנים, כנראה אכל משהוא קשה' והלכו. אחרי שעברו חמש דקות יצא
הגרמני ונעל את הדלת מבחוץ, כאשר חרוזים הכניס חזרה מכיסו.
אחרי שהתיישב דיילת האוכל עברה לידו אך אמר 'אני לא רעב, כבר
אכלתי משהוא מהאוצר האישי' והדיילת המשיכה הלאה לנסות למכור
אוכל. הקברניט הודיע על נחיתה והדיילות חזרו לתא השירותים
לראות מה שלום האיש, ניסו לסובב את הידית אך הדלת היתה נעולה
וקראו 'אתה צריך לצאת, תמשיך אחרי שננחת, מצטערת' אך אף אחד לא
פתח. הדיילת התורנית חזרה שוב להביא את המפתח והחליטה לפתוח
ולנסות לעזור לו אפילו והוא ערום בפנים, כי חייבים להושיב את
הנוסעים לפני נחיתה.

היא קראה 'אנחנו פותחות את הדלת אדוני', אחרי שפתחה עם
המפתח, התחילה לפתוח את הדלת לאט, לאט-לאט נכנס אור בפנים עד
שהדלת הסתובבה כמעט הכל, בהתחלה היה נראה שאין שם איש, אך
פתאום נגלה לעניים שלהם הרבה אדום ובגדים על הרצפה. חלקם
קרועים ולא מוכתמים, כאילו ומשהוא היה שם קרע אותם והוסרו
מעליו לפני שנהרג ואחרים אחרי שנהרג, אבל אין גופה, מי זה היה,
איש או אישה? אולי סתם כלב? בקרקע הזמינו את הגרמני לתחקור, אך
משהוא הסב את ליבם לאדם אחר שנכנס לפני הבחורה, כאילו ולעיניים
שלו יש כח הפנוט, ואדם שמדבר איתו, בלי לשים לב, חושב מה שהאיש
חושה שירצה, כאשר מפנה את עיניו ומבטו לאותו המתחקר. עצרו אחר
האדם שנכנס קודם לשירותים, לפני הבחורה, אך כאשר הגיעו אליו
מרוב פניקה האדם הקשיש ניסה מפניקה לברוח והשוטרים ירו בו.
בדירה כשהגיע הגרמני אמר לכלב 'מצטער, בפעם הבאה אחפש גם לך
משהוא' והכלב מכעס החל מחרסם את מוטות הברזל שהיו מונחים שם.

הבולשת שמה לב שמשהוא לא כשורה והתחילה לעקוב אחרי האיש
הגרמני, היה עוד לילה בצריף שהתאכסן, יצא עם כלבו והשוטרים
אחריו, ראו איך שעקב אחרי אדם בסביבות ה-30 לחייו, מעיל חום,
פרווה בצד המעיל מסביב לצוואר נעלי עור, מקטרת ומשקפיים
לעיניו. בפינה כאשר נעלמו שלושתם - הכלב הגרמני והאדם, חיכו
הבולשת לראות אם יופיעו מההמשך הנגלה של הפינה, עברה דקה ולא
יצאו והם החליטו לצאת, אך ראו את הכלב יוצא ראשון, אחרי חצי
דקה גם הגרמני יצא, אך האדם לא חיכו עוד דקה אך האדם לא יצא,
רצו לבדוק למה לא יצא, אך ראו בפינה דם ובגדים, רצו אחרי האיש
ותפסו אותו. את הכלב השאירו, הוא לא חשוב, הוא לא יכול לחשוב.

בחדר תחקירים האיש סיפר להם איך הרג, אך הסתכל בעיניים של
הבוחן ואמר 'אפשר ללכת?', האיש השיב לצוהר 'שחרר אותו', חברו
שאל לפשר הדבר וענה 'האיש מעניין, אין כאלה יצירתיים בימינו,
חבל להרוג אותו, נאשים משהוא אחר, נסגור את המקרה כמו שהשוטרים
השאירו', וכך היה. לילה נוסף האיש הגרמני והכלב יצאו, אחד
השוטרים ראה, אך השני השיב 'תעזוב, האיש הזה גדול, יש לו כוחות
וחבל להתעסק איתו מי יודע מה יקרה לנו, יותר טוב לפחד מאשר
להיות קורבן, יש לו כוחות חזקים, עדיף כבר לברוח ולהתעלם ממנו
ובכלל דווקא חסרים אנשים שנותנים טעם לעיתון בימינו'. הזמינו
את העיתונאים וצילמו אותו 'האיש שרק ייחלתם לפגוש', כמו
שהגרמני רצה שיתפרסם שמו, ונעשה מפורסם. כיום יש אנשים שכבר
ראו את הכתבה מחכים להיות כותרות בעיתון, ואלו שעוד לא קראו את
הכתבה יש זמן לחקות שהכתבה תופיע בעיתון, או למות לפני שיראו
את הכתבה בעיתון ולזכות בתואר להיות ככוב העיתון השבועי המופיע
בדף הראשון, כנרצח ע"י הרועה הגרמני.

סיום

העולם של היום מעוות, נותן לפושעים הסבר והצדקה למעשיהם. אחד
שנחשב פעם לפושע, כיום מושך כלל מתעניינים לביצוע מעשיו, עד
אשר מנסים הם לחקות את דרכו המוצפת סימני שאלה מפתים בפרושים
מעניינים. אנחנו קיימים בעולם של 'פסיכולוגים' לכל טרוף יש
הצדקה, חייבת להיות, אחרת מדוע עשה כן? אפילו אם משהוא נותן לך
סכין ביד יש לזה סיבה, אתה רצית שיתן אותו לך, יש לך מניע
מסתורי- אתה פושע! לעומת זה שלוקח סכין מרצונו - הוא לא פושע,
פשוט אוהב להרוג, כי זה מבדר אותו! ולכן, אני החלטתי לשחרר
לחופשי את אותו גרמני, הוא לא פושע, מגיע לו לחיות, הוא מקור
בידור הפסיכולוגים של עולמנו. אחרת איך יבודרו? שימשיך להרוג,
זה כיף מדי פעם שיש בעיתונים חדשות- שיהיה לעיתונאים
ולפסיכולוגים על מה להרויח כסף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דניאלה זה לא שם
של מעדן חלב
מהאייטיז?















אפרוח ורוד
מסתלבט על
דניאלה
(ושוכח שפעם הוא
היה מכור לזה)


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/1/04 21:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פ. צביקה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה