ורציתי נורא לגעת באושר. ורציתי נורא למצות את הכל.
ואמא הלכת, ולא תחזרי. מנסה להסביר את זה כל יום לעצמי.
שישה חודשים כבר עברו, ואמא, התגעגעתי.
לפנייך לא ידעתי מה זו אהבה, ובלעדייך לא אגע שוב באושר.
בלילה קודר, יושבת לאור נרות בספרייה שבנית בשבילי,
בחדר ששימש פעם כחדר הצעצועים שלנו.
תוהה אם את שומעת אותי, רואה או מרגישה.
כתבת מכתב ליותם, איחלת לו שיצחק כל ימי חייו,
אבל איך הוא יוכל?
שום חיוך לא עולה על שפתיי מבלי שאדע שמחייכת אני בלעדייך.
כל הדמעות שבעולם לא נותנות לי נחמה,
כי יודעת אני שאמשיך לבכות לעד.
אמא, רציתי שתהיי איתי בחדר הלידה ותחזיקי בידי.
שבאותה היד תצעדי איתי אל החופה ותנענעי את ילדי בעריסה.
רציתי שתחזרי אלינו הביתה.
כמו שהיינו פעם - אמא, אבא, אני ויותם.
שתשלחי אותי למכולת ותבקשי שאתלה כביסה.
שנשב ביחד בשבת בבוקר לקרוא את העיתון.
אבל אמא נעלמת, ואיני מצליחה לנשום שוב עמוק.
אבא קנה לי מתנה מקריסטל, ונזכרתי כמה יפה את ועדינה.
בהיתי ממושכות בנר הדולק וכמעט והרגשתי בנפשך החמה.
כשתחזרי, ייצבע עולמי בכל צבעי הקשת - אהפוך למאושרת באדם.
כשתחזרי אשאר לידך יומם וליל, רק כדי להביט בך ולדעת שאת שם.
זוכרת את המגע האוהב, את החיוך הכובש, ומפחדת לשכוח.
היית כל כך טובה אליי אמא, מתי נלך לשחות בים?
האנשים הם רק דמויות שחולפות בחיי,
תמיד אפגוש בהם אך לנצח אשאר לבד.
סבתא כל כך מתגעגעת אלייך אמא, מבפנים היא השתגעה.
ממרחקים יכולה אני לשמוע את נפשה הקוראת לעזרה.
ואמא, מתי תשאלי אותי איך להסתפר?
ותבקשי שאלביש אותך, כי קר לך?
"רק עוד סיגריה אחרונה"
א מ א
אני כל כך אוהבת אותך, בבקשה תחזרי.
אגרום לך להודות על היום בו הבאת אותי לעולם.
אעשה אותך מאושרת, את תהיי נסיכה.
עוד תראי אמא, אני מבטיחה.

אמא מדוע הקיץ חלף?