אז ככה.
יום שישי
בצפר. שום דבר מיוחד, אפילו לא הייתי בלאנץ' עם אף אחד.

אבא שלי אסף אותי מבצפר. כשהגענו הביתה הוא שאל אותי אם אני
הולכת למסיבה של ברק. אז לא ידעתי על מה הוא מדבר. אבל בהמשך
היום סיפרו לי.
אמא אמרה שאני לא יכולה להשאר בבית. או ללכת איתם לאיריס
(מסיבת חנוכה) או ללכת למסיבה של ברק שמתן אירגן. לא ידעתי מה
לעשות.
בסוף החלטתי ללכת לשניהם. אצל איריס פגשתי את עידן ודנה, וגם
את ליאור, ובנוסף את עדי.

יחד עם נועם כולנו הלכנו למסיבה של ברק. הליכה של רבע שעה
בעקבים. לא כיף. אבל בסופו של דבר הגענו.
וכשאנחנו באים להכנס אני רואה את מקס. יש לי שיעור אנגלית עם
מקס. הוא משחק פוטבול (JV). הוא רוסי גם. הייתי בשוק, אבל
אמרתי לעצמי שלא נורא, והמשכתי הלאה. התעלמתי ממנו בדיוק כמו
שהוא התעלם ממני.

ואז היה מתן. מתן אירגן את המסיבה לברק, אבל את מתן אני ראיתי
רק פעם אחת בחיים שלי לפני זה, ובגלל זה גם דנה ועידן היו
צריכים להזמין אותי במקומו, הוא פשוט התבייש לדבר איתי...

בכל מקרה, נכנסנו למקום שזה היה בו. המקום היה החדר הקהילתי
בקומפלקס שלהם. אני חייבת לציין שהוא הרבה יותר יפה משלנו, אבל
אני אסתדר עם העובדה.
אנחנו נכנסים לחדר וישר אני רואה את רוני. יופי. את רוני אני
אוהבת. היא פה כבר 14 שנה והיא בעצם אמריקאית, אבל יש לה עברית
מושלמת והיא מצחיקה אותי. כיפית ביותר. איתה הייתי גם שירלי,
שהיא בערך אותו דבר רק קצתפחות כיפית מרוני כי אני קצת פחות
מכירה אותה, ואיתן הייתה לורה, שרק באותו יום פגשתי, אבל היא
חמודה.

קפצתי על רוני כמובן. הרגשתי קצת אבודה כשנכנסנו, אני חייבת
לציין. אבל הלכנו והתחלנו קצת לרקוד, ואני, שבארץ ממש לא הייתי
קלאברית (בחיים שלי לא הייתי במועדון), הרגשתי שוב לא במקום.
אבל יש שימוש לזה שעשר שנים מהחיים שלי העברתי בריקוד, ורקדתי
והשתחררתי.

פה המקום לציין מה לבשתי. ג'ינס, נעלי עקב מהומקמינג, גופיה
לבנה, ומעליה חולצה של קסטרו. הגופיה שם כי צריך אותה לזה. היה
לי גם צעיף. התחלתי יותר להפתח כבר בסביבות רבע לעשר (הגענו
בתשע ורבע), והתחלתי לרקוד עם רוני כשאני זורקת לעיתים את
הצעיף שלי סביבה. היה סבבה. כמובן שבמשך הלילה כאבו לי הרגליים
בטירוף והייתי צריכה איזה פעמיים לשבת, אבל רגע.

כשנכנסו לחדר שם ראיתי את כליל Khalil שיש לי איתו שיעור, גם
כן... טוב, גם אותו למען האמת ציפיתי לראות, ז"א לא ציפיתי
לראות, אבל בדיוק כמו מקס זה נראה לי הגיוני שהם יוצאים
למסיבות. את מי שלא ציפיתי לראות היה מייק מוס.
מייק הוא איש בדרך כלל שקט, שגם איתו יש לי שיעור, אבל אף פעם
לא חשבתי שאני אראה אותו במסיבה. התעלמתי אבל. משלושתם.

המשכנו לרקוד, בקבוצה, כי אף אחת מאלה שאני באתי איתן לא היה
לה ממש עם מי לרקוד, ורקדנו עם רוני, שירלי, ולורה, כשגם עידן
(שבא איתנו) ודייויד (ידיד של רוני) ועוד איזה מישהו רקדנו
איתנו, ובסופו של דבר גם מייק מוס וזאת שהוא רקד איתה היו
בשוליים.

צריך לזכור שריקוד כאן זה לא ריקוד, אלא גריינדינג, טוב? בכל
מקרה, אנחנו ממשיכים לרקוד, ואז דיוויד שואל אותי אם אני רוצה
לרקוד איתו. אני בשוק. זה אף פעם לא קרה לי קודם. לא הכי
רציתי, ורני כנראה ראתה, אבל היא דחפה אותי לרקוד איתו משום
מה, ותהרגו אותי אני לא אזכור למה, היא אמרה משהו על זה ש i
sexed her up.

טוב. אז רקדתי איתו. לא הכי נעים כשאני לא יודעת אם אני רוקדת
נכון, אם כולם מסתכלים עליי, אם הוא חושב שאני מגוכחת, אם רוני
אמרה לו שלאול אותי, ואם  ואם ואם... וגם כשנוגעים בי ואני ממש
לא הכי רוצה את זה.
ניסיתי להשתחרר. לא הכי הלך. ניסיתי לתפוס בחברות שלי שיבואו
לעזרתי. לא הכי הלך. בסופו של דבר אמרתי לו שאני חייבת ללכת
רגע ושאני תיכף אחזור, תפסתי את עדי (שבאה איתי אחרי שבעצם
הכרחנו אותה, אבל היה לה נורא כיף) והכנסתי אותה לשירותים. לא
ידעתי כל כל מה לעשות עם עצמי. ליאור ודנה חשבו שנכנסתי
לטראומה מזה שדייויד רקד איתי. אמרתי שלא, אבל אולי בעצם...

בכל מקרה, לא חזרתי לרקוד עם דייויד. חזרנו לחדר ורקדנו טיפה,
ואז יצאנו החוצה למרפסת בקומה שניה כי מישהו היה אמור לקפוץ
לבריכה, כשהבריכה כבר קפואה לגמרי מלמעלה, אז נחשו איך המים.
הוא לא קפץ אבל פתאום התחילו צרחות של COPS!!! מכל מקום.

מכירים את הסרט ריקוד צמוד? הקטע שכולם בורחים מהמסיבה? ככה זה
היה. ברחנו, כולנו. היה מוזר נורא. חצי מהאנשים (כולל דייויד,
כדאי לציין) היו שיכורים, והחצי השני היו מסוממים. חוץ מלחברים
שלי ולי לכולם היה למה לפחד מזה שהמשטרה תגיע. בסופו של דבר,
אחרי שברחנו כולנו, הסתבר שלא קרה כלום. מישהו אידיוט הפעיל
ידנית את האזעקת אש למטה, אבל כשזה מופעל ידנית זה לא קורא
למשטרה.