מוריס הוא כלב.
מוריס זה בעצם קיצור של מוריסון
והכלב הזה הוא כלב
עם אישיות נושכת של ממש,
הוא לא יכול להפסיק לחייך, לא,
הוא אוהב,
הוא אוהב את כל האנשים והוא אוהב את הכלבים,
והוא אוהב את הצמחים, והוא אוהב את אלוהים,
והוא אוהב את כל הצורות והצבעים,
הוא אוהב את הטבע, ואוהב את הישן ואת האין,
הוא ממריא לטיסות רגועות,
פה ושם,
נזכר בסרטים שראה כשהיה גור,
וזה מוריד רעדת באס בשדרתו.

אבל עוד מעט יחזור הניצחון הגדול,
המשוררים יכתבו והמתופפים ירקעו,
חצוצרות יכריזו בכל מקום-
על שובו של המלך, האחד.
והמלך ייבוא בשערי עירו, והמון רב צופה בו,
ומריע, והורים אוחזים טפם מעל ראשם למען יטיבו לראות,
את הנבואה שהתגשמה-
ובמרכבה המפוארת,
הרתומה לשישה סוסים שחורים חסונים,
יושב המלך מוריסון השני,
ומכרסם עצם מגומי.

היכן היית? שואל פראנק השמן, רועה גרמני ענק וזקן,
ומוריסון לוחץ על כפתור בראשו,
וההקרנה מתחילה-
מתרוצץ לצידם של נהרות זכים תחת אור הירח,
נהיה אחד עם הכוכבים, עם האוויר הקר,
כל נשימה מעבירה גל של רעד בריאות,
הרגשה נפלאה של חיות, של חיבור,
ונפילה לתהום של בנאליות.
הייתי פה -מוריסון משיב, מפסיק את הסרט,
הייתי שם, ובכל מקום ביניהם.