|
אני לא מצליחה להוציא את הכאב הזה מהראש
אתה נימצא בכולו במטושטש
ולפעמים גם בבירור
וכשזה מגיע להתבהרות שכזאת
אני מרגישה את העצב חודר יותר עמוק
ולא זוכרת איפה הדרך יציאה
איך זה קרה פעם שעברה
פתאום זה ניראה כל-כך רחוק
עד שאצליח להשתחרר מזה.
ולך תסביר לאנשים
לך תסביר לעצמך
הרגע שכל-כך פחדת ממנו
בא
ואני רואה אותו
ובכל פעם הוא מתרחק יותר
וכשהוא מתרחק
אני מרגישה את הכאב בא.
כמו שטן שהולך על סדין לבן
מיסטר עצב יורה בך חצים
ובכל איבר שבו הוא פוגע
את מרגישה הר געש הולך ומתפרץ
רק שבמקום לבה שורפת
אתה נחנק מדמעות שעומדות בשקט.
ואני לא מצליחה להוציא את הכאב הזה
ממני
איך להסביר לעולם
כמה שהעצב הזה משתלט עליי
ושולט בי
והשטן על הסדין הלבן
רק עומד לו שם ומחייך
ובינתיים אתה עובר מאחוריו
ואפילו לא שם לב שאני בצד השני
כבר ייבשו דמעותיי
עדיין מסתכלת עלייך
לא יודעת איך לצאת מזה
זה פשוט עצב שחונק לי את הנפש
פשוט לא יודעת איך לצאת
מזה.
קראתי הצילו אבל נידמה לי שאף
אחד לא שמע
לא צעקתי
פחדתי שאתפרץ תוך כדיי
ואנשים ייבהלו
ובמקום לעזור הם ייברחו
אני לא מצליחה להוציא את הכאב הזה ממני
לא מצליחה. |
|
|
הצבא מזיין אותי
כי המתנחלים
מזיינים את
הערבים, הערבים
מזיינים את
החברים שלי, כי
הם מזיינים את
החברים שלהם,
החברים שלהם
מזיינים אחד את
השני כי אין להם
את מי לזיין.
ואני. אני מזיין
מתנחלת שהכרתי
ליד שכם. זאת
אומרת שאני
מזיין את הצבא.
זאת אומרת שאני
מזיין את עצמי.
איי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.