רעיה ענבר / לבן |
העינים שלה מבריקות
בשכרון נצחון,
יפה כל כך.
היא לא יודעת שאני מכבסת לה
את הסודות
מלבינה את החטאים
תולה את רגשות האשם
על חבל כביסה דק
של דורות רדומים
במן שינה שניחנו בה
חיות קטנות שלרגע אחד אפילו
לא עוזבת אותן
גם כשהן מתות,
הדריכות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|