קבוצה קטנה של חברים.
מדיי פעם נפגשים.
משחקים קלפים.
מעלים זכרונות עבר.
מדברים על הילדים.
הנכדים.
פעם בשנה הם הולכים לבקר.
חבר אחר שכבר לא איתם.
כמה קלפים פחות לחלק.
כמה זכרונות שכבר לא ישמעו.
רק נפגשים פעם בשנה.
עם הילדים שלו.  הנכדים.

ובכל פעם חבר נוסף.
כבר לא צריך להגיד כלום.
המבט אומר הכל.
חבר נוסף.
אותו יבקרו פעם בשנה.
עוד כמה קלפים פחות לחלק.
עוד כמה זכרונות פחות לשמוע.
עוד כמה ילדים לפגוש פעם בשנה.  והנכדים.

לעמוד זקן לצד הקבר של חברך.
לראות קרוב קרוב את המחשבה - על מתי יגיע תורך.
לחשוב על העולם הבא - איפה ייקברו אותך.
על איך ייראה הקבר שלך.
איך תראה ההלוויה.
לחשוב על האהבה שלך.  לידך.
איך יהיה לעזוב אותה.
על הילדים.
הנכדים.
על הקבטצה הקטננה של החברים.
על הפגישות   על הקלפים.
על הזכרונות.
על הילדות.
על מה שהספקת.
ומה שכבר מאוחר להספיק אותו.

לעמוד זקן לצד הקבר של חברך.
לראות את כל חלקות האדמה הריקות.
ולהתלבט איזה מהם יהיה שלך.
לחזוור ולהיפגש קבוצה קטנה של חברים.
מי יהיה החבר הבא שתעמוד לצד קיברו?
איזה זיכרון הוא האחרון לשמוע?
לעמוד לצד הקבר של חברך.
ולבכות עליו.
קצת על העבר   קצת על העתיד.
הרבה על הלא - נודע הקרוב מתמיד.

הייתם פעם קבוצה קטנה של חברים.
מדיי פעם הייתם נפגשים.
משחקים קלפים.
כל הזכרונות עבר.
הילדים.  הנכדים.
פעם בשנה הם באים לבקר.
אחר - כך גם הם הולכים.
אחר - כך יקימו לזכרכם כל מיני גנים פורחים.
עכשיו אף - אחד לא יעזוב אותכם.
עכשייו רק מצטרפים אליכם.
ומי שבא לא יכול לחזור עוד.

עכשיו אתם קבוצה גדולה של חברים.
עכשיו צריך רק עוד ועוד קלפים.
ובכל פעם שחבר נוסף מגיע.
אתה כבר ללא יודע אם לצחוק או לבכות.

אל מלא רחמים שוכן במרומים.
תודיעו לי כשתיראו אותו.