בין ערביים לאורך הים,
פוסעת ושערה סתור על פניה.
מרותקת למחשבותיה -
האם הגלים ישאו אליה את אהבתה.
החול מלטף כפות רגליה
משאירה עקבותיה,
מביטה לאופק עם תקוה למחר.
רחש הגלים הוא הלחן
פסיעותיה המילים
פעימות ליבה התופים
והיא כמו שיר מתנגנת -
לאורך הים בלי תוים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.