New Stage - Go To Main Page

איתי גרופר
/
נחום תקום

נחום תקום,
תקום כבר,
זה לא הזמן
להתבטל,
מהחלון של
החיים שלך,
כבר רואים את
אלף-עזאזל,
ולמה זה?
אתה שואל,
באין-שומע,
בלילות,
נכנע לשינה
כשהשמש זורחת,
נכנע ליקיצה
כשהיא עמוק
במצולות.

תקום קצת נחום,
כמה עוד תוכל
לשכב?
החיים סוגרים,
שנה נגמרת,
ורק אתה עדיין
רב,
לא משלים עם
המצב,
מתבודד
בפינות
הכי זקנות,
באזורים של
מריבה,
תחליף טבעי,
כמעט מוצלח,
לאובססיה
שקוראים לה
אהבה.

רק תסתכל קצת,
נחום,
זרוק כנות על
עצמך,
יומרנות
שלא נגמרת,
בסוף הופכת
לבדיחה,
מבט עצוב
תקוע
בתוך
עיגול שחור,
ואתה נחנק בחושך,
מנסה לשכוח,
מנסה לזכור,
מנסה לבלוע
עוד קצת
רוק,
עד שהלב יוצף
בעצב,
עד שהתסכול
יואיל לשתוק.

נו תקום,
יא נחום,
כבר כל-כך
מאוחר,
ישנת את אתמול,
עוד רגע
ותפסיד
גם את מחר,
תעשה לעצמך טובה,
תצא החוצה,
תנשום אוויר
ואנשים,
אולי תפגוש
במישהי,
אולי תהיה זו
היפה שבנשים,
תביט לה בעיניים
ותחשוף את
הכאב,
תאמר: "שלום,
קוראים לי
נחום,
וכשאני לא שותק,
אני כותב".



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/12/03 20:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי גרופר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה