מעולם לא חסכתי במילים.
תמיד אמרתי את המילה הנכונה בזמן הנכון לבנאדם הנכון. ופתאום,
עכשיו, כשאתה יושב מולי בחוסר אונים, מתפתל באי-נוחות, מתחנן
בלי קול, נותרתי בלי מילים. זה לא שאין לי דעה בנושא, או שאני
חוששת לתת עצה לא נכונה. אני דווקא בטוחה בדבר הנכון, אין לי
ספק שזה הפתרון ואני יודעת במאת האחוזים שזה מה שאני הייתי
עושה במצבך. אבל עדיין כל-כך קשה. כל-כך אכזרי לתת עצה כזו.
כל-כך לא מציאותי לומר לך דבר כזה אחרי כל מה שעברנו יחד, אחרי
כל העליות והמורדות, אחרי הדמעות והכאב של שנינו. אחרי
שהתעלינו על עצמנו והוכחנו שזה אפשרי. אבל תמשיך להאמין לי,
ילד, סמוך עליי, זה רק לטובתך.
לא, אני לא בורחת, אני לא מתקפלת. אני משחררת אותך מנוכחותי
המעיקה אחרי חודשים של היאחזות אחד בשנייה, חודשים של תלות
עצומה, אני מרפה ונותנת לך לפרוש כנפיים כי אני יודעת ובטוחה
שזה יעשה לך רק טוב. לא, אני לא בורחת. אני אהיה כאן תמיד אם
תצטרך כתף לבכות עליה. אם תצטרך אוזן קשבת או יד מושטת. אני
תמיד אצפה בך מהצד, אשגיח שהכל דופק בקצב אחיד, אבדוק כל מהלך
שלך.
א', אתה לא זקוק לי יותר. אתה יכול להמשיך לבדך. אני רוצה לומר
לך ללכת ולא מסוגלת. תמיד ראית בי בנאדם חזק, הייתי המשענת
שלך. כשנשברתי עשרות פעמים וכמעט איבדתי תקווה (זו שנראה היה
לך שיש לי בכמויות ולא הבנת מאיפה...),לא הראתי לך. כשדמעותיי
זלגו ללא מעצורים בגלל אהבה נכזבת, לא היית שם לראות.
הייתי החבר הכי טוב, הידידה הכי טובה, אמא, אחות,
פסיכולוגית... למרות שאני קטנה ממך בשנה, נתת לי להחזיק אותך
מבפנים, אפשרת לי לעזור. הנחת את הגאווה שלך בצד למרות כל
הקושי.

עכשיו אני יושבת מולך בלי מילים ונזכרת בפעם הראשונה שנפתחת
אליי. אמרת שיש לי נוכחות שמרגיעה אותך, שרק איתי אתה יכול
לדבר בלי מעצורים ולא להרגיש שאמרת יותר מידי, שרק איתי אתה
יכול להתמודד עם הכאב והאכזבה, עם האושר הפתאומי, עם הצחוק
והדמעות שמתחלפים כמו עונות השנה.
ואני הקשבתי. ובכיתי יחד איתך כשסיפרת עליה, וצחקתי יחד איתך
כשסיפרת על החוויות מהטיול, והתרגשתי איתך כשסיימת תיכון,
והתגעגעתי אליך כשהתגייסת, וניחמתי אותך בשבת הראשונה...והייתי
שם.
זה היה קשר הדדי, אין לי ספק. אתה היית איתי ברגעים קשים,
למרות שהתנהגתי כאילו הכל כרגיל, הרגשת שמשו לא בסדר, אבל לא
לחצת. ידעת שאני אדבר אם וכשארצה ונתת לי לעשות את זה בקצב
שלי, בדרך שלי...כששאלתי איך אתה עושה את זה אמרת שיש לך מורה
טובה, שמלמדת אותך להיות סבלני ומקשיב, שנותנת לך הרגשה שאתה
טוב למרות הנפילות. ובאותו רגע ידעתי שאתה מוכן להמשיך הלאה.

עכשיו אתה יושב מולי בגוף רועד ומספר לי שהכרת מישהי. ושהיא
מבקשת שתתרחק ממני כי אני גוזלת ממנה זמן יקר איתך.
אני שתמיד ידעתי מה לומר ומתי- נותרתי בלי מילים.



תשמור על עצמך,ילד. בשבילי.